היי=] שאלה קטנה...
אני נערה בת 17, מגיעה מבית מסורתי ... כעיקרון זה אומר [ בבית שלי] שלא מדליקים אש בשת, מאמינים באלוהים וצמים ביום כיפור. כמובן שגם לא נוגעים בשום דבר חשמלי בכיפור, כן- עכשיו כיפור
אותי זה לא ממש מעניין... אבל הההורים שלי לוקחים את זה מאוד אישי.... הם נותנים לי להרגיש כאילו אני שוגה בזה שאני לא צמה וכן עושה דברים בכיפור ( זאת השנה הראשונה שאני ככה... במשך חמש שנים צמתי ולא עשיתי שום דבר ש"אסור" זה ככה גם לגבי כל נושא שמעלה דת- לדוגמא, הביטוי " בעזרת השם" דיי מתסיס אותנו.. [ איך זה יכול להיות בזכותו אם אני עושה את זה? וכד'...] אצל עוד מישהו זה ככה? איך אפשר " לחנך" את ההורים שזה מה שאני וזה האמונות שלי ולוותר על ההצגות של " את כופרת"? תודה=]
אני נערה בת 17, מגיעה מבית מסורתי ... כעיקרון זה אומר [ בבית שלי] שלא מדליקים אש בשת, מאמינים באלוהים וצמים ביום כיפור. כמובן שגם לא נוגעים בשום דבר חשמלי בכיפור, כן- עכשיו כיפור
אותי זה לא ממש מעניין... אבל הההורים שלי לוקחים את זה מאוד אישי.... הם נותנים לי להרגיש כאילו אני שוגה בזה שאני לא צמה וכן עושה דברים בכיפור ( זאת השנה הראשונה שאני ככה... במשך חמש שנים צמתי ולא עשיתי שום דבר ש"אסור" זה ככה גם לגבי כל נושא שמעלה דת- לדוגמא, הביטוי " בעזרת השם" דיי מתסיס אותנו.. [ איך זה יכול להיות בזכותו אם אני עושה את זה? וכד'...] אצל עוד מישהו זה ככה? איך אפשר " לחנך" את ההורים שזה מה שאני וזה האמונות שלי ולוותר על ההצגות של " את כופרת"? תודה=]