היי שאלה + סיפור קצר : )
אני בחור כבן 30 (באפריל יומולדת 30) ה-ocd שלי התחיל בערך בגיל 10,בעיקר מחשבתי - עברתי שואה עם ההפרעה הזו ועם הזמן המצב החרדתי שלי רק הלך והסתבך - אחד הפסיכיאטרים שפגשתי טוען שבלי תרופות חבל על הזמן שמדובר במחלה. קשה לי לא שלא להסכים איתו מאחר ואני שנים נמצא באותו מצב ואומנם אני עובד אבל נורא חסרה לי זוגיות למשל,משהו שאני גם מפחד ממנו בין היתר.התרופה האחרונה שניסיתי הייתה אפקסור אבל זה פשוט היה סיוט : דופק מטורף,תפיסת מציאות משונה וכל מה שכימיקל יכול לעשות, בנוסף התרופות האלו גורמות לי לעיכוב במתן שתן בצורה רצינית.... מישהו מכיר והתנסה בסימבלטה? האמת נראה לי שזה בדיוק אותו חרא כמו האפקסור זו אותה משפחה,השאלה היא איזה סיכוי יש לי בלי תרופות...אני גר עם ההורים בגלל כל החרדות שלי ומת להתחיל איזה משהו חדש בחיים,פרק ב' נורמלי יותר...אבל קשה לי לראות את זה קורה כל עוד המצב החרדתי שלי נותר בעינו...אני לוקח רמוטיב שעוזר לי לדיכאון ולשינה והאמת גם לחרדות,אבל לא באופן הרמטי כמו שתרופות עושות - מצד שני לתרופה יש מחיר והוא גם כבד...לא יודע כבר מה יהיה אשמח לתגובות... חג שמח
אני בחור כבן 30 (באפריל יומולדת 30) ה-ocd שלי התחיל בערך בגיל 10,בעיקר מחשבתי - עברתי שואה עם ההפרעה הזו ועם הזמן המצב החרדתי שלי רק הלך והסתבך - אחד הפסיכיאטרים שפגשתי טוען שבלי תרופות חבל על הזמן שמדובר במחלה. קשה לי לא שלא להסכים איתו מאחר ואני שנים נמצא באותו מצב ואומנם אני עובד אבל נורא חסרה לי זוגיות למשל,משהו שאני גם מפחד ממנו בין היתר.התרופה האחרונה שניסיתי הייתה אפקסור אבל זה פשוט היה סיוט : דופק מטורף,תפיסת מציאות משונה וכל מה שכימיקל יכול לעשות, בנוסף התרופות האלו גורמות לי לעיכוב במתן שתן בצורה רצינית.... מישהו מכיר והתנסה בסימבלטה? האמת נראה לי שזה בדיוק אותו חרא כמו האפקסור זו אותה משפחה,השאלה היא איזה סיכוי יש לי בלי תרופות...אני גר עם ההורים בגלל כל החרדות שלי ומת להתחיל איזה משהו חדש בחיים,פרק ב' נורמלי יותר...אבל קשה לי לראות את זה קורה כל עוד המצב החרדתי שלי נותר בעינו...אני לוקח רמוטיב שעוזר לי לדיכאון ולשינה והאמת גם לחרדות,אבל לא באופן הרמטי כמו שתרופות עושות - מצד שני לתרופה יש מחיר והוא גם כבד...לא יודע כבר מה יהיה אשמח לתגובות... חג שמח