היי. שאלה לגבי HEY YOU

היי. שאלה לגבי HEY YOU

שב THE WALL המשפט Together we stand, divided we fall. הוא במקור של פינק פלויד או שהוא לקוח מאיפשהו? תודה
 

FunkyMonk

New member
ווטרס כתב את המילים

אבל זו הרי אמרה מוכרת וישנה, פה פשוט היא קיבלה כפל משמעות עם הקשר שלה ללבנים בחומה.
 
מה המקור של האמרה, מישהו יודע?

ועוד שאלה, בשיר THE TRIAL, יש שלוש דמויות, השופט, פינק ועוד מישהו, מי השלישי?
 

Itai8

New member
לפי החישוב שלי יש 5...

יש את: השופט פינק המורה (בית ראשון) החברה (בית שני) והאמא (בית שלישי)
 

The Walrus

New member
למען האמת יש שש

יש את הכרוז, שהוא אומר את מילות הפתיחה (עד Call the schoolmaster) ומציג את השופט. יש את מנהל בית הספר, את פינק בפזמון, את החברה, האמא והשופט.
 

וינסנטי

New member
אחד מהפסגות של ווטרס בתור זמר...

מלמד פה את כל העולם איך לעשות הצגה- גבריאל, האמיל ובואי יכולים לעשות הכל, ובחיים לא יתקרבו בכלל לחילופי הדמויות שיש בקטע הזה.
 
השאלה היא האם לעשות הצגה

זה חלק ממה שזמר רוק אמור לעשות, והאם זה מהווה "פסגה".
 

וינסנטי

New member
אמור לעשות?

זמר רוק לא נמדד רק ע"פ מה שהוא "אמור לעשות". אם זמרים [או מוזיקאים בכלל] היו עושים רק מה שהם "אמורים לעשות", היינו עדיין שומעים את פרנק סינטרה. אני מאוד מעריך תיאטרליות של זמרים, ובכלל את היכולת הזאת. מי שיש לו את היכולת הזאת- שאין אותה לכל הזמרים, נסי לדמיין את רוברט פלאנט שיר את "המשפט"...-תופס אצלי נקודות זכות. פסגה? תלוי מה את מחשיבה פסגה.
 
"פסגה" זה מונח שבו אתה השתמשת

ומכאן היתה שאלתי. גם לא ממש הבנת למה היתה כוונתי ב"אמור לעשות". אני אציג את זה אחרת: כתבת שאתה מאוד מעריך תאטרליות של זמרים + שהתאטרליות של ווטרס בקטע הזה היא "פסגתו". מכאן היתה השאלה שלי, האם תאטרליות אצל זמרים היא אחד מהקריטריונים לאיכות אצל סולן. היינו, האם ככל שסולן הוא יותר תאטרלי, הוא יותר טוב. נראה לי מתשובתך לעיל, שאכן בעיניך כך הדבר. אני לא בהכרח מסכימה אתך, אבל לפני שאומר מה דעתי, הייתי רוצה לשמוע מאחרים, ע"מ לא להשפיע על הדיון יותר מדי.
 

microbe15

New member
תאטרליות אינה הכרחית

והיא אינה מדד לקביעת איכותו של זמר. עם זאת, מבחינתי התאטרליות של ווטרס בחומה היא מה שמבדל לטובה את האלבום מאלבומים אחרים, זה מה שהופך אותו למיוחד. באלבום הזה התאטרליות היא די הכרחית, כיוון שהאלבום כולו בנוי כמין הצגה/מחזמר. בעניין הפסגה - זה עניין של טעם, לא? אם למישהו חשובה התאטרליות בשירה, הגיוני ש"המשפט" יהיה מבחינתו הפסגה של ווטרס.
 

וינסנטי

New member
זאת כבר שאלה אחרת.

תשובתי: אני לא לוקח תיאטרליות בתור קירטריון להאם זמר טוב או לא. יש המון לא זמרים שלא חושבים בכלל על תיאטרליות ואני מאוד מעריך אותם [איאן גליאן, לדוגמא, הוא הזמר האהוב עלי]. תיאטרליות עבורי זה בונוס. זמר שמשתמש בתכונה זו זוכה אצלי ל"בונוסים". זה לא אומר שהזמר התיאטרלי פחות טוב מהלא תיאטרלי, כמובן. בוטום ליין: שיר תיאטרלי [נמאס לי מהמילה הזאת...] הוא בהחלט יכול להיחשב עבורי פסגה אצל הזמר, אבל תיאטרליות היא איינה קירטריון עבורי. קפיש?
 
זה נושא מעניין

שלא זכור לי שדנו בו כאן. אולי תרצה להרחיב, מה ה"אפיל" של תאטרליות עבורך? ותן דוגמאות, כדי שנתייחס.
 
אממ...טוב.. .נגיד את זה אחרת

מה מושך אותך בתאטרליות? מה יש בזה שמוצא חן בעיניך?
 

וינסנטי

New member
שאלה טובה.

אני אוהב שירים עם עומק, עם משמעות. ברגע שהמשמעות הזאת גם יוצאת לאור באמצעות התיאטרליות, זה הופך את השיר ליותר דרמטי- ואני אוהב דרמטיות. כן, הסבר צולע, אבל זה כמו שאני אשאל אותך למה את אוהבת מוזיקה..
 

וינסנטי

New member
ודוגמאות-

המשחק של פטר גבריאל ב"קרב על יער אפינג" גורם לכל השיר להישמע יותר זורם, יותר מגניב, יותר אמיתי. "המשפט" של ווטרס בעצם מסכם את כל ה"חומה", ובלי המשחק של ווטרס בכל האלבום, האלבום לא היה שווה הרבה. לא עולה לי עכשיו עוד דוגמאות, תסלחו לי- כאב ראש איום...
 

avki

New member
אע!לד זפלין!אעע!!לד זפלין!!!../images/Emo99.gif

רק תראי אותו שר.
 
אני איתך

זה אחד מהקטעים החזקים של ווטרס- ובשיר הזה הוא ממש נכנס לכל תפקיד בשיר (מצ"ב תמונה שלו בהופעה ..והביצוע בהופעה יותר מרשים לדעתי) וד"א- זה לא הכרוז- זה העו"ד השמן שרואים בתחילת המשפט.
 

FunkyMonk

New member
היי,

נראה את ווטרס מבצע את The Battle for Epping Forest, או את Supper's Ready (עזבו, אפילו סתם שר את הליריקה של כל ה-23 דקות הללו, בלי כל החילופי מבטאים וקולות.) עם כל הכבוד שלי לווטרס בקטע הזה (שהוא בהחלט אחד האהובים עלי בחומה), את גבריאל אי אפשר לנצח בתחרות כזו.
 
למעלה