היי..רק רוצה לשתף!
היי בנות! כתבתי פה האמת לא מזמן לגבי בעיה שיש לי עם החייל..אבל הפעם סתם בא לי לשפוך אפילו שאני קוראת סמוייה אני מקווה שתקבלו אותי..!
בכל מקרה, חבר שלי הוא קנדי בעצם, הוא עלה רק לפני שנה וחצי לישראל כדי להתגייס (והוא נחל בנשמה!) ועכשיו הוא נסע למיוחדת של חודש למשפחה שלו.. אני החזקתי מעמד כל הזמן הזה, הוא אמור לחזור יום שישי הזה..אבל פתאום, דווקא היום..אני נשברת. פתאום כל דקה עוברת כמו נצח, פתאום השעון לא זז..כל הזמן אני בודקת אולי הוא מקולקל.. אני לא מפסיקה לחשוב עליו, וקשה לי גם השעות שלנו - 7 שעות הפרש, בעוד הוא חוזר מאוחר מיציאות עם חברים ואני כבר בבסיס אז זה די קשה לנו לדבר, הימים שלנו די הפוכים.. הוא ממש עושה הכל, הוא מתקשר אליי לפחות 3 פעמים ביום אם לא יותר הוא 24 שעות ביממה מזכיר לי כמה הוא מתגעגע אליי וכמה הוא מחכה לראות אותי, וכמה הוא אוהב אותי.. וזה מה שמחזיק אותי, אבל זה כאילו הנפש שלי מרגישה שאת המרחק בינינו, וכואב לה. אני ממש עצובה..אני ממש מתגעגעת..אני ממש משתגעת...אני יושבת בבית ורק חושבת עליו.. זהו רק רציתי לפרוק תודה לכל מי שקרא!
היי בנות! כתבתי פה האמת לא מזמן לגבי בעיה שיש לי עם החייל..אבל הפעם סתם בא לי לשפוך אפילו שאני קוראת סמוייה אני מקווה שתקבלו אותי..!