../images/Emo3.gif אני אנסה להסביר בקצרה.. ../images/Emo16.gif
בכל מקרה, ההורים שלי ממש ממש ממש ממש ממש מוזרים (כאילו.. דה
). להיפגש עם חברים, הם בקושי נותנים, אפילו שתמיד שאני אומר להם שהם לא נותנים לי, הם ישר מכחישים. לדבר בטלפון בשקט? אי אפשר, כבר מזמן התייאשתי מלדבר בטלפון (שמלווה בלהרים "בטעות" את השפרפרת לפעמים, ולפעמים אני פשוט שומע כאילו יש עוד טלפון פתוח), וגם כל הזמן חקירות בנושא: "עם מי דיברת?" "למה?" "מה הוא עושה?" "מה דיברתם?"... היום בערב אמא שלי שאלה אותי: "אין לכם מסיבות?" (בפעם האלף), "לא, בדרך כלל לא.", וישר מנסה לשאול למה אני לא הולך וכאלה... כאילו שהיא באמת תתן לי ללכת (ולא שאני רוצה... אני ממש לא סובל מסיבות האמת). כל הזמן הם נכנסים לחדר שלי לראות מה אני עושה במחשב, אבל אני עוד במצב טוב- שמעתי על הורים שחיטטו למישהו (בגילי) בהיסטוריה של ההודעות של האיציק (ICQ) כדי לראות אם הוא מדבר בשפה יפה. ודברים שאני מבקש לקנות, אפילו מהכסף שלי (שהם בדרךכלל לא מוכנים), לוקחים חודשים. דוגמאות: לפני כשנתיים ביקשתי 2 משחקי מחשב, שאני ממש לא מבקש הרבה (היה גם מבצע), הייתי צריך לחכות חודשיים עד שקנינו אותם. וגם אז בקושי (תראו- היינו בחנות, ראינו, אבל לא קנינו!), אמרתי לאבא שלי שאני אקנה מהכסף שלי, "כסף זאת לא הבעיה". הא?! לאח שלי למשל, יש בערך 10 או אפילו יותר משחקים לפלייסטיישן (שכידוע עולים מעל 100 ש"ח לכל משחק), וגם המון משחקים לגיימבוי. וגם כל דבר שהוא מבקש הוא ישר מקבל. אני הייתי צריך לחכות מעל שנה, כשהחלטנו סופית לקנות מחשב חדש. אני בימים אלו מחכה כבר כמה חודשים שנעשה סוף סוף רשת בבית (של המחשבים), ועוד כל מיני דברים כאלה- אבל זה פחות מפריע לי. אני אמור להתחיל בימים הקרובים פרוייקט באינטרנט, שידרוש להיפגש עם "אנשים" מהאינטרנט (ילדים בני 11-14 שכאלה שנאי מכיר אישית נפגשו איתם כבר). אני אפילו מפחד לשאול את ההורים שלי אם אני יכול, מפחד שהם ינתקו אותי מהאינטרנט בכלל על המחשבה על זה. (להזכירכם- הם בקושי נותנים לי לצאת מהבית חוץ מלביצפר).
ניר