היי קובי

RUTHY13

New member
היי קובי

מה שלומך, איך המרגש. נזכרתי במשהו חמוד, בקטע של איך לקרוא לכלים וכל היוצא מכך אצל יוצאי אוז'דה ואצל יוצאי מרכש. למשל חמותי שהיא מאוג'דה קורא לצלחת תפסל. ואמא שלי תייפור. גפרורים אנו קוראים להם לוקיד ואצל האוג'דיים לא זוכרת. גם כף מרוף אצלנו ובניב אחר לא זוכרת. יש הרבה הבדלים. אצלנו תשב אומרים גלש, אצל האוג'דים קעד. אתה יוד קובי, לקח לי די הרבה זמן להבין את השפה של האוג'דים, ממך ההיפך הגמור משל המרכסיים. טוב אם אתם מכירים הבדלים אחרים אני אשמח גם לדעת. נו להתעורר כבר
 

kobi 27

New member
היי רותי מה נשמע../images/Emo35.gif

את צודקת גם אני נתקלתי בשוני בשפה. עוד דוגמא לשוני : כשמישהו אומר אני הולך להתקלח נתקלתי בכאלו שאומרים נכשל ויש כאלו נעום. השוני לדעתי נובע מאימוץ השפה של ערביי מרוקו.
 
היי רותי וקובי נדמה לי שההבדל בין

המילים נכשל ונעום בהקשר לרחצה נובע לדעתי מצורת הרחצה נעום זה באמבטיה ונכשל במקלחת . שימו לב שתמיד אומרים תכשל ידיק (רחוץ את ידיך) ומצד שני אומרים נמשי נעום פיל בחאר ( אלך לשחות בים) מה דעתכם ?
 

אמרוקאי

New member
../images/Emo45.gif אני חושב שאת צודקת

בילדותי השתמשתי בשתי המילים (בלי לחשוב יותר מדי על ההבדל במשמעות) ואני לא מאוז'דה ולא ממרקש. מצד שני הייתי מצד אבי הייתי חשוף לניב הפאסי ומצד אמי קלטתי ניב כפרי. אז אצלי אי אפשר לדעת...
למשל, מצד אבי אומרים "מַכַּנעמלו הייגדא" ואילו מצד אמי היו מבטאים "מַתַנעמלו הייגדא" - כשהכוונה זהה, אבל המבטא בהחלט שונה.
 

אמרוקאי

New member
אגב, המילה "נכשל" נכתבת "נגסל"

לפי ההגדה של פסח (אותנטית ממרוקו) שנמצאת ברשותי (ראי קובץ JPG מצורף). די תואם לאיות של שורש המילה בערבית: ﻏﺳﻝ.
 
שמת לב שבהגדה בקובץ שצירפת

רשום ליד חזרת כתירגום "למא ולמלח "- מעניין לא? מה לא היתה להם חזרת ???
 

אמרוקאי

New member
אהה - שמתי לב. והאם שמת לב

שליד מרור רשום "לכצץ" (חסה)? מזכיר לי שכל אשכנזי שאני מכיר שהיה פעם בסדר מרוקאי התלונן, כשראה שאנחנו משתמשים בחסה במקום חזרת, שהמרוקאים "תמיד ידעו איך להנות מהחיים"...
 

Yakov19

New member
גם לי יש הגדה במרוקאית בבית.

אבל היא לא אותו דבר , שאני אגיע הביתה אני אבדוק מה כתוב על החזרת..
 

Yakov19

New member
גם לי יש הגדה במרוקאית בבית.

אבל היא לא אותו דבר , שאני אגיע הביתה אני אבדוק מה כתוב על החזרת..
 

אלמרה

New member
אני זוכר את ממה אמרת את הביטוי הזה

כאשר רצתה לומר בעדינות רבה "ללכת לשירותים" שכן אחרי כן הרי "כתוב בתורה" צריך ליטול ידיים. אצלה הכל היה "כתוב בתורה" לא ידעה קרוא וכתוב אבל היתה נשמה טהורה.... כל בוקר היתה נצמדת לדלת הכניסה ו"מתפללת" עם יד על המזוזה. אני ילד צעיר שידע שכך לא מתפללים הרי צריך לקרוא תפילות? שאלתי אותה והיא ענתה לי בחכמתה הרבה: - אבני, אנא מה נערפש נארא, ח'יר קנטלף ענד אללה עלא וולאדי וחפאידי. (בני, אני לא יודעת לקרוא אבל אני מבקשת מאלוהים (שיברך את) בני ונכדי) בחיי שאני בוכה כעת כשאני נזכר במעמד המרגש הזה.
 
אלמרה - זה באמת מרגש להיזכר בזה ...

שפעם היתה פשטות כזו אצל האנשים . אני חושבת שהתרגום המדויק לדברי סבתך הוא: בני אני לא יודעת לקרא אך עדיף שאטעה ( בתפילה) אצל אלוהים ואבקש ברכה לילדי ונכדי . כך זה אפילו יותר מרגש כיוון שהיא כאילו מוחלת על כבודה בפני אלוהים העיקר שתהיה לה האפשרות לבקש את ברכותיה. רבי יטלב עליק יאלמרה.
 

אלמרה

New member
בעצם טעיתי... הקלדה!!

סבתי התכוונה בכל מקרה למילה אני מתחננת בלני האלוהים שישמור לי על בני ונכדי.. כנטלב - ולא כנטלף כמובן!!
 

אמרוקאי

New member
אלמרה - זה באמת מרגש

וגם מזכיר לי את הסבתא-רבא שלי (עם הסבתא שלי לא זכיתי לגדול). גם היא לא ידעה קרוא וכתוב, אבל היתה חכמה באופן מדהים (ומה שמדהים עוד יותר הוא שככל שאני מתבגר אני מבין שהיא היתה עוד יותר חכמה ממה שחשבתי יום לפני כן). מה שקיבלתי מהצד האנאלפביתי של משפחתי לא ניתן להעריך בשום הון שבעולם. אני מצטער שנתתי לחלק מזה להשטף ע"י הזרם המערבי האדיר שאי-אפשר לעמוד בפניו. הגדולה של המורשת של סבתא שלך ושלי היא שלמרות הכוח האדיר של ההשפעות המערביות דהיום, היא לעולם לא תמחק לגמרי. אם הייתי צריך לסכם במילה אחת את המורשת הזאת, הייתי בוחר במילה הבאה: לב.
 
למעלה