היי... עדכון
הרבה זמן לא כתבתי כאן, כיוון שעברתי לפורום השכן, כותבת כאן עכשיו רק כדי לעודד.
התחלתי כאן כשהייתי ממש בהתחלת כל התהליך, לא מבינה כלום, מפחדת מכל דבר, שואלת ומתייעצת המון...
כל תשובה שלילית היתה מביאה לי את הבאסה מחדש, ואחרי 4 שנים שכמעט הרמנו ידיים (ואפילו ניסינו לבדוק אם אפשר להביא ילד בפונדקאות..) החלטנו לנסות לעזוב את השירות הציבורי ולנסות כמה נסיונות ברפואה הפרטית.
אז לאחר 4 שנים ארוכות קשות כואבות ומלאות באכזבות ועוד (מעדיפה לא לפרט כדי לא לבכות) ברפואה הציבורית, ו- 36 נסיונות (שחלקם היו עוברים טריים, חלקם היו עוברים קפואים, וחלקם היו נסיונות עם החדרת זרע בלבד) שלא צלחו, עברנו לאשכנזי (בדקתי גם כאן מי מומלץ). ואחרי 3 נסיונות (אחרי שעברתי את גיל ה- 40) אחד העוברים נקלט, והיום לאחר 9 חודשים אנחנו חובקים בן ראשון.
חזקו ואמצו.
הרבה זמן לא כתבתי כאן, כיוון שעברתי לפורום השכן, כותבת כאן עכשיו רק כדי לעודד.
התחלתי כאן כשהייתי ממש בהתחלת כל התהליך, לא מבינה כלום, מפחדת מכל דבר, שואלת ומתייעצת המון...
כל תשובה שלילית היתה מביאה לי את הבאסה מחדש, ואחרי 4 שנים שכמעט הרמנו ידיים (ואפילו ניסינו לבדוק אם אפשר להביא ילד בפונדקאות..) החלטנו לנסות לעזוב את השירות הציבורי ולנסות כמה נסיונות ברפואה הפרטית.
אז לאחר 4 שנים ארוכות קשות כואבות ומלאות באכזבות ועוד (מעדיפה לא לפרט כדי לא לבכות) ברפואה הציבורית, ו- 36 נסיונות (שחלקם היו עוברים טריים, חלקם היו עוברים קפואים, וחלקם היו נסיונות עם החדרת זרע בלבד) שלא צלחו, עברנו לאשכנזי (בדקתי גם כאן מי מומלץ). ואחרי 3 נסיונות (אחרי שעברתי את גיל ה- 40) אחד העוברים נקלט, והיום לאחר 9 חודשים אנחנו חובקים בן ראשון.
חזקו ואמצו.
