היי לכם,

היי לכם,

אני לא יודעת אם אתם זוכרים אותי... היינו שנתיים נפרדנו לפני קצת יותר מחצי שנה ועד היום אני לא מוצאת נחמה... יש לו חברה חדשה כבר 4 חודש.. שבוע שעבר גיליתי שהם מאורסים ואני לא יודעת איך לעקל את זה. מאז שנפרדנו לילה לילה אני חולמת עליו, אני מעסיקה את עצמי, לא חושבת עליו יותר מידי, יוצאת מבלה ועדיין לא מוצאת נחמה. אני לא מעקלת את זה שהוא התארס, הוא??? לא הגיוני!! ועוד לאחת שהוא יצא איתה רק 4 חודש? זה מציק לי כמו שלא הציק לי אף דבר בחיים, יש לי תחושב לא טובה בקשר לזה, אני לא מצליחה לקבל את זה. אני יודעת שעליי להתקדם ולא להתקע במה שאין. אני יודעת שהוא לא שווה את זה... מחפשת היגיון, מחפשת לשכוח, להעביר את הכאב הנוראי הזה.. אני לא מסוגלת להתמודד עם זה ולעקל את זה.
 
מתוקה ../images/Emo24.gif

את חייבת לנתק את המעגל הזה של רחמים עצמיים, ושקיעה בקשר שלכם- הוא המשיך הלאה בזה אין ספק, וכך את צריכה לעשות. את חייבת לקחת את עצמך בידיים ו"להשתקם"- כלומר, להתחיל לשכוח אותו- לתת לעצמך להיפתח לאחרים, הרי לא חסרים דגים בים ובחורים בעולם
. עצה ממני, אם לא עשית זאת קודם- תקחי את כל הדברים שהביא לך, כל מיני מכתבים וכו' ותזרקי, וגם את הטלפונים שלו,תמונות וכו'- תמחקי ותזרקי.
 
מאמי..

כל הדברים שקשוקים אלינו מזמן בארון ואני לא נוגעת בהם, אני גם לא תקועה עליו אני סתם לא יודעת איך להמשיך. יותר מידי מגוננת על עצמי ולא יודעת מתי די.
 
הדבר היחידי

שלדעתי צריך לעשות זה באמת לתת לזמן לעשות את שלו. לא לחשוב יותר מידי על מה שהיה (עד כמה שזה קשה) לצאת. והרבה. לצאת לרקוד, לדאנס באר, לצאת עם חברות ... להחזיר לך את הבטחון. עצם זה שאת לא איתו, פתאום ההרגשה היא שאת חסרת בטחון (לדעתי בכל אופן). פתאום את מרגישה "חשופה". תצאי, תבלי .... הזמן בהחלט יעשה את שלו. ואל תחשבי על דברים שליליים מהקשר שלכם .... להיפך, אולי תחשבי על זה בצורה החיובית. תקחי מהקשר שהיה לכם את הדברים הטובים והחיובים ותגידי תודה. תודי לו, על הקשר שהיה בניכם. שלמדת ממנו ולא נפגעת. פרידה היא דבר מאוד קשה פתאום להתנתק ממישהו שהיינו איתו כל כך הרבה זמן אבל זה שלב שצריך לעבור. השאלה היא, אם את מסוגלת או יותר נכון יכולה להתמודד עם המצב. בכל אחד ואחת מאיתנו יש את הכוח הזה. כמה כוח יש בך? בהצלחה
 
עברתי כבר את הפרידה

אני במצב של התגוננת עצמית כ"כ גדולה שאף אחד לא יכול לחדור לליבי וזה כבר מפחיד, אני רוצה להיפתח ולא יודעת איך. אני יוצאת מבלה והכל אבל זה לא ממש עוזר.. לגביו, יש לי הרגשה לא טובה עם החתונה הזאת אבל זה טעות שלו ובעיה שלו והוא יתמודד איתה כנראה שאני כבר צריכה להיות שם לתקן את הטעויות שלו.
 
תגובה

אולי תוכלי לפחות להתידד עמו, גם זה טוב. נסי לדבר אתו לפעמים. אם אין לך שום אפשרות לקשר אתו, עסקי בדברים שאת אוהבת ואהבי את עצמך ואז תרגישי יותר טוב.
 
למעלה