היי לכם
מה נשמע? באתי לשתף אתכם ביום המגעיל שהיה לי היום. באתי לבית ספר שבע בבוקר (הזמן היחידי לטרמפ). שעה 8:00 מתחיל מבחן, הלחץ כבר מורגש אצלי בעצמות איזה 20 דקות לפני. 4 שעות מבחן רצופות של 60 דקות מייגעות העוברות להן באיטיות. והמורה ששונאת את הכיתה שלנו כמו ש.. היהודים שונאים את היטלר (וזה ברציניות), דפקה לנו מבחן שיותר קשה מהבגרויות של ה 16 שנים האחרונות ומי כמוני יודעת כי אני פותרת אותן כבר במשך איזה 5 ימים. אז כמובן זו ההזדמנות שלה להתנקם כי זה לא מבחן שכבתי כמו תמיד כי כל כיתה לבדה בסדר שונה את החומר. אז מסתיים לו המבחן. ומאחר ואני ממילא לומדת רק שלוש שעות היום אני הרי שאמורה ללכת הביתה אבל לאאא! מה פתאום נשארים להמשך מבחן. כן חלק ב´ של עוד שעה וחצי כמה נחמד (משרד החינוך אוהב אותנו!). המבחן האכזרי הזה היה במתמטיקה והאמת היא שאני לא מסוגלת לראות מספרים יותר. לא חזקות לוגריתמים טריגונומטריה או כל משהו שאחר שמתקשר למתמטיקה. אפילו ללכת לעשות קניות מה שתמיד מרים את המצב רוח, אפילו סתם להסתובב בחוץ אין לי כוח כי ברחוב יש מספרי! בתים ועל חלונות הראווה יש שלטים עם מספרים! וברגעים אלו זה משהו ששנוא אלי. במיוחד שהלך לכולם ממש ממש רע בלשון המעטה וצריך לעשות מועד ב´. זהו. סתם רציתי לשתף אתכם בסיוט האחרון שלי. ורק שתדעו שאני תמיד פה קוראת הודעות, אבל בתור היותי הבת של ולא האמא(או אבא) של קצת קשה לענות מנסיון
אה כן מה שעוד הרס את היום זה שהמורה שלי החליטה שהיא לא נותנת לי להקשיב למוזיקה כמו שכל שאר המורות מרשות לי עם אישור של רכזת השכבה שהיא גם סגנית המנהלת שמן הסתם יש לה סמכות יותר מלמורה שלי. אז בין המבחנים שהלכו חרא לבין הרעש של הפועלים בחוץ, הדפיקות של העפרון של איזה מישהו מהכיתה והעובד שכיסח את הדשא גם להתרכז היה קשה. אש.
מה נשמע? באתי לשתף אתכם ביום המגעיל שהיה לי היום. באתי לבית ספר שבע בבוקר (הזמן היחידי לטרמפ). שעה 8:00 מתחיל מבחן, הלחץ כבר מורגש אצלי בעצמות איזה 20 דקות לפני. 4 שעות מבחן רצופות של 60 דקות מייגעות העוברות להן באיטיות. והמורה ששונאת את הכיתה שלנו כמו ש.. היהודים שונאים את היטלר (וזה ברציניות), דפקה לנו מבחן שיותר קשה מהבגרויות של ה 16 שנים האחרונות ומי כמוני יודעת כי אני פותרת אותן כבר במשך איזה 5 ימים. אז כמובן זו ההזדמנות שלה להתנקם כי זה לא מבחן שכבתי כמו תמיד כי כל כיתה לבדה בסדר שונה את החומר. אז מסתיים לו המבחן. ומאחר ואני ממילא לומדת רק שלוש שעות היום אני הרי שאמורה ללכת הביתה אבל לאאא! מה פתאום נשארים להמשך מבחן. כן חלק ב´ של עוד שעה וחצי כמה נחמד (משרד החינוך אוהב אותנו!). המבחן האכזרי הזה היה במתמטיקה והאמת היא שאני לא מסוגלת לראות מספרים יותר. לא חזקות לוגריתמים טריגונומטריה או כל משהו שאחר שמתקשר למתמטיקה. אפילו ללכת לעשות קניות מה שתמיד מרים את המצב רוח, אפילו סתם להסתובב בחוץ אין לי כוח כי ברחוב יש מספרי! בתים ועל חלונות הראווה יש שלטים עם מספרים! וברגעים אלו זה משהו ששנוא אלי. במיוחד שהלך לכולם ממש ממש רע בלשון המעטה וצריך לעשות מועד ב´. זהו. סתם רציתי לשתף אתכם בסיוט האחרון שלי. ורק שתדעו שאני תמיד פה קוראת הודעות, אבל בתור היותי הבת של ולא האמא(או אבא) של קצת קשה לענות מנסיון