ויפאסאנה עכשיו
New member
היי לכם
אמנם לא כתבתי על גבי הפורום, אבל אני ממשיכה לעקוב ולקרוא את מה שאתם כותבים. מודה שאת הרוב אני בכלל לא מבינה
עדיין חוקרת כיצד המדיטציה משפיעה על החיים והפוך, כיצד התרחשויות של היום משפיעות על המדיטציה.
לאחרונה חזרתי לדפוסי מחשבה מדכאים, במקביל האפשרות להיות נוכחת מתרחקת.
זה מתבקש, הרי לנכוח, זה לקבל את עובדת היותי נושמת. וכרגע זה מדכא.
אני ב"לופ" מחשבתי אינסופי. נראה לי שאני יכולה למלא דפים שלמים עם הלקאה עצמית.
אז.. לא הצלחתי בשבוע וחצי האחרונים להתיישב למדוט. גם לא בדרכים ולא עם אנשים. גם לא "סתם" לנשום בטכניקות שונות.
ואני מרגישה חוסר שאני לא יודעת להגדיר אותו.
אולי זה פשוט ההרגל לפני השינה של החודש האחרון.
אני מניחה, שאני מקבלת משהו מלחזור לדפוסי העבר. אולי תשומת לב של אחרים, "הנחות" מאנשים, הנחות לעצמי כדי להתחמק מדברים שלא בא לי לעשות, התחמקות מפחד.
אני חושבת שאני מודעת לעצמי וכנה עם עצמי. אבל זה לא באמת מקדם אותי.
כתבתם כאן על הסרת הגנות.
המדיטציה מסירה הגנות, ראיתי לנגד עיניי מראה שזעזע אותי, לא הייתי מגיעה לזה סתם ככה, בעצם אולי בזמן חלום.
אני גם יכולה למצוא את עצמי נקרעת מצחוק סתם ככה. -הפסקתי להבהל מזה, ואני מאפשרת את זה.
תוהה אם ההגנות נושרות בהתאם ליכולת של האדם. - זה נשמע לי מתוחכם מידי.
כתיבה זה דבר מעניין.. בכלל לא ידעתי מה אני הולכת לכתוב כשלחצתי על "הוספת הודעה". ואני גם לא יודעת אם כשאקרא את המילים האלו מחר, אמצא שהם נכונות לי.
אמנם לא כתבתי על גבי הפורום, אבל אני ממשיכה לעקוב ולקרוא את מה שאתם כותבים. מודה שאת הרוב אני בכלל לא מבינה
עדיין חוקרת כיצד המדיטציה משפיעה על החיים והפוך, כיצד התרחשויות של היום משפיעות על המדיטציה.
לאחרונה חזרתי לדפוסי מחשבה מדכאים, במקביל האפשרות להיות נוכחת מתרחקת.
זה מתבקש, הרי לנכוח, זה לקבל את עובדת היותי נושמת. וכרגע זה מדכא.
אני ב"לופ" מחשבתי אינסופי. נראה לי שאני יכולה למלא דפים שלמים עם הלקאה עצמית.
אז.. לא הצלחתי בשבוע וחצי האחרונים להתיישב למדוט. גם לא בדרכים ולא עם אנשים. גם לא "סתם" לנשום בטכניקות שונות.
ואני מרגישה חוסר שאני לא יודעת להגדיר אותו.
אולי זה פשוט ההרגל לפני השינה של החודש האחרון.
אני מניחה, שאני מקבלת משהו מלחזור לדפוסי העבר. אולי תשומת לב של אחרים, "הנחות" מאנשים, הנחות לעצמי כדי להתחמק מדברים שלא בא לי לעשות, התחמקות מפחד.
אני חושבת שאני מודעת לעצמי וכנה עם עצמי. אבל זה לא באמת מקדם אותי.
כתבתם כאן על הסרת הגנות.
המדיטציה מסירה הגנות, ראיתי לנגד עיניי מראה שזעזע אותי, לא הייתי מגיעה לזה סתם ככה, בעצם אולי בזמן חלום.
אני גם יכולה למצוא את עצמי נקרעת מצחוק סתם ככה. -הפסקתי להבהל מזה, ואני מאפשרת את זה.
תוהה אם ההגנות נושרות בהתאם ליכולת של האדם. - זה נשמע לי מתוחכם מידי.
כתיבה זה דבר מעניין.. בכלל לא ידעתי מה אני הולכת לכתוב כשלחצתי על "הוספת הודעה". ואני גם לא יודעת אם כשאקרא את המילים האלו מחר, אמצא שהם נכונות לי.