היי לכולן

[j u l i a 1 3]

היי לכולן

אז ככה, קוראים לי יוליה ואני בת 18 (כמעט.. חח) מנתניה וחבר שלי היום התגייס לכפיר... אני כל היום בדיכאון עמוק ולא מפסיקה לבכות וחשבתי שאולי פה יהיו בנות שיבינו אותי ויוכלו קצת לעודד... אז כמו שאמרתי יש לי חבר שהיום התגייס, אנחנו כבר 9 חודשים ביחד ואנחנו הכי קרובים שאפשר להיות.. נפגשים כל יום, מדברים כל יום כל היום, אינסטנקטיבית כל יום שאני יוצאת משער בצפר הדבר הראשון שאני עושה זה להתקשר אליו.. אפילו כשאני יוצאת להפסקת פיפי בעבודה לדקה אני מתקשרת אליו חחח אני אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם... תמיד כשאני עצובה או מבואסת ממשהו הוא היחיד שיודע לעודד אותי ולעזור לי ועכשיו כשאני הכי עצובה שאפשר להיות, הוא לא פה בשבילי אני לא מצליחה לקלוט איך מלראות אותו כל יום אני יכולה לעבור למצב של לראות אותו פעם בשבוע במקרה הטובבב... ולדבר איתו אולי 10 דקות ביום :/ אני יודעת שעוד 3 ימים הוא חוזר ובכל זאת אני לא מפסיקה לבכות.. זה לא נתפס שעכשיו זה הולך להיות המצב שלנו במשך 3 שנים.. ולהיפרד מבחינתנו זאת אפילו לא אופציה... כל כך קשה לי עם זה ואף אחד לא יכול להבין אותי... לאף אחד מהחברות שלי אין או היה חבר כל כך רציני וכולם חושים שאני סתם מגזימה ושזה לא כזה נורא... או מצד שני יש את המצחיקים שאומרים "חבר שלך התגייס לקרבי? פחחח בהצלחה עם זה..." שאותם יש לי חשק עז לדקור.. אין אף בנאדם בעולם הזה שיוכל להחליף אותו בשבילי.. אפילו החברות הכי טובות שלי שמכירות אותי מכיתה א' לא מכירות אותי טוב כמו שהוא מכיר אותי... אני לא מצליחה להתרכז בכלום כל היום וחושבת רק עליו.. כל שעה מרגישה לי כמו נצח אני רק רוצה שיחזור כבר! באמת שאני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיו... ולחשוב שרק היום בבוקר התעוררתי איתו... הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ועכשיו הצבא לקח לי אותו אני מקרה קיצוני או שכולכן הרגשתן ככה בהתחלה? בבקשה שמישהי תגיד משהו שיעודד אותי

 

[GrowingMadness]

ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

כפיר זה הכי אחי

אממ..ממליצה לך לדפדף בדפי הפורום ולקרוא קצת. בטח תמצאי הרבה דברים שיעודדו אותך [אם אני לא טועה יש לפחות 2-3 שרשורים "מעודדים" בכל עמוד ובד"כ כולן פה מגיבות...]. בכלאופנ ברור שכולן ככה בהתחלה, זה קשה אין מה לעשות..אבל שתדעי לך בהתחלה זה יחסית קל

 

[j u l i a 1 3]

מזתומרת בהתחלה יחסית קל? זה לא היה מעודד! חחח

דווקא אחריי הטירונות הבנתי שבד"כ יש תנאים יותר טובים.. אפשר להיות יותר עם הפלאפון וכאלה.. ויציאות נהיות יותר מסודרות...

 

[j u l i a 1 3]

טוב הוא כרגע התקשר

וזה פשוט העלה לי חיוך ענק על הפרצוף דיברנו רק איזה דקה כי הוא היה צריך ללכת אבל הוא אמר שהוא יתקשר בערב.. וואו זה פשוט עשה לי טוב לשמוע את הקול שלו.. אולי אחריי הכל זה לא יהיה כזה נורא... אם יש כאלה שעוברים את זה אז בטוח שאנחנו גם יכולים וראיתי פה בנות בפורום שמדברות על לשלוח חבילות לחיילים וכאלה.. יש אפשרות לשלוח חבילה גם לטירונות? הטירונות שלו ממה שידוע לי איפושהו בבקעת הירדן..

 

[GrowingMadness]

אממ

בעיקרון לוקח המווווווון זמן עד שהיציאות "מסתדרות" ואין דיסטנס ואפשר לדבר בטלפון גם באמצע היום ליד כולם. והבסיס שלו הוא בא"ח כפיר, שמחולק לשניים- פלס ופקעות. חבר שלך בפלס אאל"ט. וזה אכן בבקעה. בקשר לחבילות- תשאלי אותו, יש מצב שאפשר. אני לא שלחתי לחבר שלי חבילות בטירונות אז אני לא יודעת. מה שכן- לא נהוג לשלוח חבילות לטירונים שם...חבר שלי אמר לי שהמפקדים צחקו על הטירונים שקיבלו חבילות כי הם כאילו צעירים מידי..עזבי סתומים

 

[j u l i a 1 3]

חח סתם מפקדים קנאים ../images/Emo3.gif

ועכשיו קראתי במאמרים הכל על שליחת חבילות חח אוף רציתי לעשות לו הפתעה אבל אין לי דרך לדעת מספר אישי וכל זה בלי לשאול אותו :| תודה בכל מקרה

 

[GrowingMadness]

XD

 

[Queen nuli]

אני יכולה לברר לך.. ../images/Emo57.gif../images/Emo39.gif

אם את רוצה שלחי לי מסר אישי עם השם המלא

 

[j u l i a 1 3]

סבבה תודה

לא עכשיו הוא רק התגייס היום XD אני בטח אשלח עוד כמה שבועות אני אדבר איתך אז

 

[XxMidnightxX]

את יכולה לשאול את ההורים שלו

תמיד נותנים להורים שלהם את המידע הזה בטירונות

 

[GrowingMadness]

../images/Emo45.gif

או שתחכי שהוא יבוא הביתה וכשהוא לא יסתכל תציצי בחוגר שלו ותרשמי את המספר אצלך

 

[עוגיהמרשעת]

../images/Emo24.gif

את לא היחידה.. חבר שלי התגייס יום ראשון.. יהיה בסדר

 

[FallOutGirl]

../images/Emo210.gif../images/Emo80.gifוואי.. אני זוכרת את זה.

חבר שלי התגייס היום לפני שנה. אני זוכרת באותו יום פשוט לא הפסקתי לבכות ועוד היה לי מבחן לעשות.. המשכתי לבכות כמה ימים וזה. אבל תראי - עברה שנה ו.. איכשהו מתרגלים. אז כן, אני עדיין בוכה. אני סוווווווופר מתגעגעת. עדיין יש את אלה ששואלים לאן הוא התגייס ואומרים לי "אוי מסכנה.. כל כמה זמן הוא יוצא בכלל?" קשה.. וחבר שלי היה יוצא 12 - 2 ועכשיו זה 14 - 4. (צד ימין זה הימים בבסיס ושמאל זה הימים בבית..) מתרגלים.. ועוברים את זה. וככל שתתמכו אחד בשניה ככה יעבור יותר מהר. כמו שאומרים שהזמן עובר שנהנים. איכשהו אם תהנו כלכך בסופ"ש והוא יעבור מהר - ככה יגיע שוב הזמן שלו לחזור לבסיס ושוב יגיע עוד סופ"ש. עד שיעבור כל הזמן של הצבא חח בקיצור - ברוכה הבאה! ובשביל זה אנחנו כאן אני שחר, בת 17 ו8 חודשים. חבר שלי התגייס לפני שנה בדיוק להנדסה קרבית ואנחנו ביחד כבר שנה ו7 חודשים.

 

[M o r k a]

אני כלכך מבינה אותך... יהיה בסדר!../images/Emo24.gif

חבר שלי התגייס לפני חודש... באותו יום חשבתי שאני מתה פשוט לא הפסקתי לבכות וגם בוקר אחרי התעוררתי ובכיתי ובכיתי ובכיתי... בסופ"ש שהוא חזר היה פשוט מדהים... נכון זה קשה מאוד להתרגל למצב הזה, מלהתראות כל יום לפעם שבוע, שבועיים, חודש... אבל שתדעי שהגעגועים עושים לקשר דברים מדהימים! זה כלכך מחזק...! הוא ילמד להעריך אותך הרבה יותר עכשיו והכי חשוב שתתמכי בו ותגידי לו שאת מוכנה לחכות כמה שצריך ושאת פה בשבילו... העניין היחיד שמעצבן ואי אפשר להתגבר עליו הוא כשאת מבואסת ומרגישה רע את לא יכולה לספר לו על זה... אבל יש מכתבים ויש טלפון... לחבר שלי אין פלאפון הוא בקורס חובלים ומותר להם להתקשר רק בשבתות מטלפון ציבורי אז אני כל יום רושמת לא מה עבר עליי היום ושולחת לו את כל המכתבים שאני כותבת... אם אוהבים באמת מחזיקים מעמד ועוברים את זה... 3>

 

[j u l i a 1 3]

תודה לכולן D:

זה באמת מעודד לשמוע שאני לא היחידה חח וברור שאני אתמוך בו כמו שאמרתי- פרידה זאת לא אופציה אני אחכה כמה שצריך.. אני חושבת על זה ככה- אם אנחנו כל כך אוהבים אחד את השני זה טיפשי להיפרד הריי עדיף להתראות פעם בשבועיים מאשר לא להתראות בכלל, לא ככה? והאמת שכבר מאז שדיברתי איתו נרגעתי קצת חח מה שמחזק אותי זה שאני ממש גאה בו ואין יותר כיף מלהגיד "חבל שלי חייל קרבי"

 

[XxMidnightxX]

הייי...ברוכה הבאה

את לא מבינה איזה פלשבאק עשית לי... אני זוכרת שככה בדיוק הרגשתי כשהחייל שלי התגייס... לפעמים אני עדיין מרגישה ככה..^^...(אז את לא לבד) זה בסדר.. אני מכירה את זה שאף אחד ממי שסביבך לא מבין מה את מרגישה.. אני וחבר שלי כבר חצי שנה ביחד והוא בצבא משהו כמו 4 חודשים.. אני לא אגיד לך שזה נהיה קל יותר..זה לא תמיד נכון..זה יכול להיות מאוד קשה אבל אם הזמן מתרגלים גם אני והוא לפני זה כמעט כל יום היינו ביחד... ועכשיו פעם בשבוע שבועיים..(החודש 28) אנחנו מסתדרים... אפילו לא חושבים על להיפרד... גם את לא..(אני יודעת שאתם לא חושבים על זה בכלל)..תאמיני לי את תעברו את זה כמו גדולים...הכל היה בסדר...^__^ אוהה... אני אביטל, בת 17 וחצי הבת ים החייל בחייל האויר(קורס מכ''ים) ושוב ברוכה הבאה