היי לכולם...
וואו המון זמן שלא כתבתי פה... משהו כמו שנה בערך... טוב בכל אופן למי שלא מכיר אני רון אוטוטו בן 22. הייתי בקשר כמעט שנה ושבוע שעבר הכל נגמר... היתה לנו נפילת מתח שבסופה היא החליטה לסיים עם זה! (אני לא מתבייש בקטעים האלה של "מי נפרד ממי" כי זה מה יש זה לא מוריד מהערך של אף אחד!) בכל אופן היא התקשרה אליי במוצ"ש האחרון ואמרה שהיא רוצה שניפגש... שאלתי אותה למה? והיא אמרה שהיא רוצה להחזיר לי כמה דברים ששיכים לי וחוץ מזה היא רוצה שנדבר. אמרתי לה שבסדר וניפגשנו לפני יומיים. כשניפגשנו לא יכולתי הייתי שבור! פשוט ישבתי שם.. והיא הייתה כל כך מתוקה! פתחתי את השיחה עם שתי שאלות: א. אם היא עדיין אוהבת אותי? וב. אם היא סגורה על ההחלטה שלה? היא מיד אמרה שהיא אוהבת אותי ושהיא לא הפסיקה. אבל על התשובה השניה היא לא ענתה לי. היא חששה לענות. אז פתחתי ואמרתי לה שאני אוהב אותה ושלא הפסקתי לאהוב אותה ושכל השבוע האחרון היא לא יצאה לי מהראש. הסברתי לה שבמשך השבועיים האחרונים הבנתי הרבה דברים שבהם הייתי צריך לשנות ולהשתנות. היא הבינה אותי אבל היא אומרת שאי אפשר להשתנות בשבועיים. אמרתי לה שזה לא דברים שאני צריך לעבוד עליהם זה פשוט החלטות שהייתי צריך להחליט ולהגיע עם עצמי להחלטה של מה שאני רוצה לעשות בקשר למריבות או הוויכוחים שהיו לנו לאחרונה. היא הבינה אותי והמשכנו לדבר... היא לא יכלה להוריד ממני את הידיים היא כל הזמן חיבקה אותי וליטפה אותי במשך כל השיחה... היא בכתה המון ואפילו אני קצת בכיתי כי היה לי קשה מאוד! בסופו של דבר היא חיבקה אותי ואמרה לי שטוב לה איתי אבל היא צריכה עוד איזה שבוע לחשוב ורק אז להחזיר לי תשובה אם לפתוח דף חדש או לא. היא אמרה לי שהיא אפילו לא סיפרה להורים שלה על זה שניפרדנו משום שהיא ידעה שנחזור (רק היא לא יודעת מתי בדיוק) והיא לא רצתה לשחק עם ההורים שלה במשחק כזה שניפרדנו ובסוף לא. השיחה הסתיימה בזה שהיא רוצה שבוע לחשוב אבל האווירה הייתה אוהבת וחמה כאילו שלא ניפרדנו לעולם! לפני שניפגשתי איתה לדבר, התייעצתי עם ידידה משותפת האם להגיד לחברה שלי את כל מה שאני מרגיש או לשבת ולשתוק ולסיים עם זה. הידידה שלי אמרה לי שאני חייב להגיד לחברה שלי מה אני באמת מרגיש כלפיה ומה חשבתי במשך הזמן הזה שהיינו פרודים. שמעתי לעצתה. יום אחרי זה דיברתי עם הידידה שלי והיא אמרה לי שחברה שלי דיברה איתה והיא שאלה אותה למה ידידה שלי תמכה בי להגיד לה את מה שאני מרגיש? ז"א היא כעסה עליה שהידידה שלי אמרה לי להגיד לחברה שלי את הרגשות האמיתיים שלי... אז מה הולך כאן? האם להבין מזה שחברה שלי לא רוצה שהרגשות יהוו חלק מההחלטה שלה? האם חברה שלי רצתה לסיים האותו יום את הקשר ובגלל ששיתפתי אותה ברגשות שלי היא לא ידעה מה לעשות? האם להבין מזה שחברה שלי לא רוצה לחזור?! למרות שהיא אמרה לי שטוב לה איתי ושהיא אוהבת אותי ושהיא יודעת שאנחנו נחזור אבל היא לא יודעת מתי ובשבסוף סגרנו על שבוע מחשבה... אני נורא מבולבל... אני עכשיו בתוך השבוע מחשבה הזה שלה ואני שבור ולא יודע מה לחשוב ומה לעשות. אתמול דיברתי עם חברה שלי בטלפון. היא הייתה עם ידידים שלה חברים וחברות והם ראו סרט... שאלתי את חברה שלי אם היא מעוניינת שבמשך השבוע הזה אנחנו נדבר או שמא היא רוצה שבוע שקט לעצמה. היא ענתה לי בקול נורא מרוחק... מלא צחוק מהחברים שלה: "איך שבא לך" וזהו! אמרתי לה "טוב" והיא מיהרה לסיים ב- "ביי". שלחתי לה הודעה ארוכה מאוד... על זה שאני לא מתכוון להציק לה השבוע ושאני רוצה שהיא תחשוב ושאני מכבד אותה על כך מאוד... כתבתי לה כם שאני אוהב אותה מאוד ושאני מצפה שהיא תעשה את ההחלטה הנכונה שלה כדי שנהיה שנינו יחד כמו שהיא אמרה לי אז כשדיברנו. כתבתי לה שאני יודע שביחד נוכל להתגבר על דברים כמו שהתגברנו עד עכשיו במשך כל ה10 חודשים יחד. לא יודע... לא יודע... לא יודע... לא יודע מה לחשוב. לא יודע מה להרגיש. לא יודע מה לעשות! אוף! נ.ב. למי שקרא הכל מצטער שזה יצא ארוך זה לא היה אמור להיות כזה בתיכנון פשוט כשזה יוצא מהלב לא בדיוק שמים לב לאורך... אז סליחה מראש.
וואו המון זמן שלא כתבתי פה... משהו כמו שנה בערך... טוב בכל אופן למי שלא מכיר אני רון אוטוטו בן 22. הייתי בקשר כמעט שנה ושבוע שעבר הכל נגמר... היתה לנו נפילת מתח שבסופה היא החליטה לסיים עם זה! (אני לא מתבייש בקטעים האלה של "מי נפרד ממי" כי זה מה יש זה לא מוריד מהערך של אף אחד!) בכל אופן היא התקשרה אליי במוצ"ש האחרון ואמרה שהיא רוצה שניפגש... שאלתי אותה למה? והיא אמרה שהיא רוצה להחזיר לי כמה דברים ששיכים לי וחוץ מזה היא רוצה שנדבר. אמרתי לה שבסדר וניפגשנו לפני יומיים. כשניפגשנו לא יכולתי הייתי שבור! פשוט ישבתי שם.. והיא הייתה כל כך מתוקה! פתחתי את השיחה עם שתי שאלות: א. אם היא עדיין אוהבת אותי? וב. אם היא סגורה על ההחלטה שלה? היא מיד אמרה שהיא אוהבת אותי ושהיא לא הפסיקה. אבל על התשובה השניה היא לא ענתה לי. היא חששה לענות. אז פתחתי ואמרתי לה שאני אוהב אותה ושלא הפסקתי לאהוב אותה ושכל השבוע האחרון היא לא יצאה לי מהראש. הסברתי לה שבמשך השבועיים האחרונים הבנתי הרבה דברים שבהם הייתי צריך לשנות ולהשתנות. היא הבינה אותי אבל היא אומרת שאי אפשר להשתנות בשבועיים. אמרתי לה שזה לא דברים שאני צריך לעבוד עליהם זה פשוט החלטות שהייתי צריך להחליט ולהגיע עם עצמי להחלטה של מה שאני רוצה לעשות בקשר למריבות או הוויכוחים שהיו לנו לאחרונה. היא הבינה אותי והמשכנו לדבר... היא לא יכלה להוריד ממני את הידיים היא כל הזמן חיבקה אותי וליטפה אותי במשך כל השיחה... היא בכתה המון ואפילו אני קצת בכיתי כי היה לי קשה מאוד! בסופו של דבר היא חיבקה אותי ואמרה לי שטוב לה איתי אבל היא צריכה עוד איזה שבוע לחשוב ורק אז להחזיר לי תשובה אם לפתוח דף חדש או לא. היא אמרה לי שהיא אפילו לא סיפרה להורים שלה על זה שניפרדנו משום שהיא ידעה שנחזור (רק היא לא יודעת מתי בדיוק) והיא לא רצתה לשחק עם ההורים שלה במשחק כזה שניפרדנו ובסוף לא. השיחה הסתיימה בזה שהיא רוצה שבוע לחשוב אבל האווירה הייתה אוהבת וחמה כאילו שלא ניפרדנו לעולם! לפני שניפגשתי איתה לדבר, התייעצתי עם ידידה משותפת האם להגיד לחברה שלי את כל מה שאני מרגיש או לשבת ולשתוק ולסיים עם זה. הידידה שלי אמרה לי שאני חייב להגיד לחברה שלי מה אני באמת מרגיש כלפיה ומה חשבתי במשך הזמן הזה שהיינו פרודים. שמעתי לעצתה. יום אחרי זה דיברתי עם הידידה שלי והיא אמרה לי שחברה שלי דיברה איתה והיא שאלה אותה למה ידידה שלי תמכה בי להגיד לה את מה שאני מרגיש? ז"א היא כעסה עליה שהידידה שלי אמרה לי להגיד לחברה שלי את הרגשות האמיתיים שלי... אז מה הולך כאן? האם להבין מזה שחברה שלי לא רוצה שהרגשות יהוו חלק מההחלטה שלה? האם חברה שלי רצתה לסיים האותו יום את הקשר ובגלל ששיתפתי אותה ברגשות שלי היא לא ידעה מה לעשות? האם להבין מזה שחברה שלי לא רוצה לחזור?! למרות שהיא אמרה לי שטוב לה איתי ושהיא אוהבת אותי ושהיא יודעת שאנחנו נחזור אבל היא לא יודעת מתי ובשבסוף סגרנו על שבוע מחשבה... אני נורא מבולבל... אני עכשיו בתוך השבוע מחשבה הזה שלה ואני שבור ולא יודע מה לחשוב ומה לעשות. אתמול דיברתי עם חברה שלי בטלפון. היא הייתה עם ידידים שלה חברים וחברות והם ראו סרט... שאלתי את חברה שלי אם היא מעוניינת שבמשך השבוע הזה אנחנו נדבר או שמא היא רוצה שבוע שקט לעצמה. היא ענתה לי בקול נורא מרוחק... מלא צחוק מהחברים שלה: "איך שבא לך" וזהו! אמרתי לה "טוב" והיא מיהרה לסיים ב- "ביי". שלחתי לה הודעה ארוכה מאוד... על זה שאני לא מתכוון להציק לה השבוע ושאני רוצה שהיא תחשוב ושאני מכבד אותה על כך מאוד... כתבתי לה כם שאני אוהב אותה מאוד ושאני מצפה שהיא תעשה את ההחלטה הנכונה שלה כדי שנהיה שנינו יחד כמו שהיא אמרה לי אז כשדיברנו. כתבתי לה שאני יודע שביחד נוכל להתגבר על דברים כמו שהתגברנו עד עכשיו במשך כל ה10 חודשים יחד. לא יודע... לא יודע... לא יודע... לא יודע מה לחשוב. לא יודע מה להרגיש. לא יודע מה לעשות! אוף! נ.ב. למי שקרא הכל מצטער שזה יצא ארוך זה לא היה אמור להיות כזה בתיכנון פשוט כשזה יוצא מהלב לא בדיוק שמים לב לאורך... אז סליחה מראש.
