היי לכולם

שרון

בהקשר למורה והטיול אני חושב שזה היה רק ייעוץ מה שאמרו לך לא קבעו לך עובדה לא למרות שאני חושב שהם לא היו צ`כים לומר לך את זה
 
:

בקשר לזיווג:את מעט הבנות שהיו צריכות לדעת על זה זה בכלל לא עניין. בנוגע לחלק של לספר על זה: אני משער שיש כאלו שיחלקו עליי, אבל למה בכלל את צריכה לספר על זה למישהו? אמנם לא צריך להתבייש בזה אבל גם אין שום סיבה בעולם ללכת ולצעוק את זה בראש חוצות. אממממ........ זהו.
 
לי אישית יוצא להגיד את זה הרבה

כי זה משפיע על חיי.. אני התחלתי רישיון מאוחר, בצבא אני 45, יוצא לי ליטול תרופות מול אנשים.. למשל היום.. הייתי בארוע משפחתי.. ישבתי בשולחן של הצעירים ואף אחד שם לא מכיר אותי.. הם ראו אותי נוטל תרופות(למרות שניסיתי להסתיר אותן) ואני כזה מחייכת.. כי סמתי לב שהם ראו.. ואז הם אומרים 'תהיתי אם להתעלם או לא' וכאלה.. וכאילו לא ידעתי מה להגיד להם.. הכירו אותי לפני 5 דקות לא תמיד נעים.. אחר כך.. בגלל הרישיון כבר אמרתי להם על האישור וזה.. כי לדעתי ברגע שמרגישים שמנסים להסתיר מהם מידע אנשים מתחילים לחשוב מה ככבר יש להסתיר.. ומה יש להסתיר באפי'? אז אני פשוט אומרת.. ותמיד אנשים אומרים לי שהם מכירים או הכירו אנשים עם זה וזה ניראה להם נורמלי לגמרי.. בעיקר שמבינים שאני מאוזנת והכול..
 
אני בשוק ממה שאמרו לך בבית ספר

אני בכיתה ט' יצאתי לטיול שנתי, שנה ראשונה בבצפר חדש ששם.. שיכבה זה כמעט 300 ילד. טיולים שנתיים בבצפר הזה זה 4 ימים באמצע שום מקום, כל לילה ישנים במקום אחר, באוהלים, ללא אוטובוסים(חוץ מהיום הראשון והאחרון כמובן). בטיול הנ"ל הייתי בטיול יום וחצי.. ביום השני היה לי התקף.. באמצע הטיול.. מול הרבה אנשים.. לא עשה לי שום בעיות חברתיות! כן.. היו כאלו שהציקו 'את זאת שנפל?' וכאלה.. אבל בגדול.. ממש לא.. המצב החברתי שלי תמיד היה מאוד טוב. אני בשוק שאנשים שתפקידם לעודד אותך באים לעשות בדיוק ההפך! כמובן שלאחר מכן נמנע ממני מלצאת לטיולים שנתיים בגלל מה שקרה.. לאב גלל שאנשים יראו אותי או משהו.. וזה אפילו לא היה ההתקף האחרון.. היה עוד אחד בכיתה י'א בטיול של מגמה.. 50 איש.. גם שם לא היו לי בעיות..
 

hhzey

New member
כן מבין

אני מבין איך את מרגישה כי גם אני מרגיש כך ןלוכך משאת לוקחת שמי חזי אני בין 29 עים את רוצה לאיתקטב באייסי 311173229
 
למעלה