היי לכולם..
היה לי חלום ממש מחריד, ורציתי פשוט לחלוק אותו. מחשבות בקשר אליו יתקבלו בברכה. מקווה שאני לא טועה בפורום. אם אתם לא רוצים להיחרד אל תקראו בבקשה. אני מרגישה מספיק רע איתו, אני רק רוצה לדעת מה לעזאזל זה היה, אם יש למישהו רעיון. זה היה אתמול בלילה, והתעוררתי איתו בבוקר, אז כרגע הוא נורא מטושטש לי. הייתי באיזה דירה, אני חושבת שנכנסתי אליה בתחילת החלום. הייתי שם בהתחלה עם עוד נערה בגילי ועם גבר. בהתחלה חשבתי שכולנו חברים, אבל אחרי זה התברר שהוא אבא שלה, או אולי אבא של שתינו, ומשהו ממש נורא קורה שם אבל לא הצלחתי להבין מה. אנחנו באותה הדירה, רק שיש שם שולחן או ספסל שאני יושבת עליו, ויש אנשים על הקיר, כמו יושבים על איזה מדף שמודבק שם. ואני זוכרת אקדחים. הרבה אקדחים. והיה ילד שהיה נורא קרוב אליי, הכי קרוב על הקיר לצד שלי. והיה לו אקדח והוא כל הזמן ירה. ומישהו אמר לי, אני חושבת שזו הייתה אמא שלי, שצריך לעצור אותו. ולקחת לו את האקדח. והסתכלתי על הילד, ולא הכרתי את הפנים שלו כשאני נזכרת בזה עכשיו, אבל בחלון כן הכרתי אותו אבל לא ידעתי מאיפה. והוא זינק לכיוון שלי עם האקדח (אני עדיין יושבת על הספסל קרוב לקיר) ותפסתי לו את היד ושיחררתי את האקדח, ואני לא זוכרת אם מישהו אמר לי או שעשיתי את זה על דעת עצמי, אבל עם יד אחת התחלתי לחנוק אותו, את כל הגרון תפסתי עם יד אחת. וזה היה פשוט מחריד, הוא התחיל לרעוד ופתאום קלטתי שזאת אחותי הקטנה. וכל הזמן אמרו לי להמשיך, מישהו מהצד, נראה לי אמא שלי. והיא נאבקה ונחנקה ולא הפסקתי, והיא תפסה לי את היד בצורה נורא חלשה ובסופו של דבר נגמר לה האוויר והגוף שלה פשוט נחלש. ואז קמתי בבהלה עם התחושה הכי נוראה בעולם. ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה כל היום, נזכרתי בחלום באמצע הופעה שהייתי בה היום וקפאתי לגמרי. אני מצטערת אם נחרדתם יותר מדי. ואם זה לא המקום אתם מוזמנים למחוק את ההודעה. מצטערת.
היה לי חלום ממש מחריד, ורציתי פשוט לחלוק אותו. מחשבות בקשר אליו יתקבלו בברכה. מקווה שאני לא טועה בפורום. אם אתם לא רוצים להיחרד אל תקראו בבקשה. אני מרגישה מספיק רע איתו, אני רק רוצה לדעת מה לעזאזל זה היה, אם יש למישהו רעיון. זה היה אתמול בלילה, והתעוררתי איתו בבוקר, אז כרגע הוא נורא מטושטש לי. הייתי באיזה דירה, אני חושבת שנכנסתי אליה בתחילת החלום. הייתי שם בהתחלה עם עוד נערה בגילי ועם גבר. בהתחלה חשבתי שכולנו חברים, אבל אחרי זה התברר שהוא אבא שלה, או אולי אבא של שתינו, ומשהו ממש נורא קורה שם אבל לא הצלחתי להבין מה. אנחנו באותה הדירה, רק שיש שם שולחן או ספסל שאני יושבת עליו, ויש אנשים על הקיר, כמו יושבים על איזה מדף שמודבק שם. ואני זוכרת אקדחים. הרבה אקדחים. והיה ילד שהיה נורא קרוב אליי, הכי קרוב על הקיר לצד שלי. והיה לו אקדח והוא כל הזמן ירה. ומישהו אמר לי, אני חושבת שזו הייתה אמא שלי, שצריך לעצור אותו. ולקחת לו את האקדח. והסתכלתי על הילד, ולא הכרתי את הפנים שלו כשאני נזכרת בזה עכשיו, אבל בחלון כן הכרתי אותו אבל לא ידעתי מאיפה. והוא זינק לכיוון שלי עם האקדח (אני עדיין יושבת על הספסל קרוב לקיר) ותפסתי לו את היד ושיחררתי את האקדח, ואני לא זוכרת אם מישהו אמר לי או שעשיתי את זה על דעת עצמי, אבל עם יד אחת התחלתי לחנוק אותו, את כל הגרון תפסתי עם יד אחת. וזה היה פשוט מחריד, הוא התחיל לרעוד ופתאום קלטתי שזאת אחותי הקטנה. וכל הזמן אמרו לי להמשיך, מישהו מהצד, נראה לי אמא שלי. והיא נאבקה ונחנקה ולא הפסקתי, והיא תפסה לי את היד בצורה נורא חלשה ובסופו של דבר נגמר לה האוויר והגוף שלה פשוט נחלש. ואז קמתי בבהלה עם התחושה הכי נוראה בעולם. ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה כל היום, נזכרתי בחלום באמצע הופעה שהייתי בה היום וקפאתי לגמרי. אני מצטערת אם נחרדתם יותר מדי. ואם זה לא המקום אתם מוזמנים למחוק את ההודעה. מצטערת.