שלום שוב....
אוף ממש מרגיז - משהו לא בסדר היום עם האינטרנט אצלי וכדי לשלוח הודעה אחת אני צריכה לכתוב אותה 3 פעמים.... מה שרציתי להגיד זה שכנראה בכל-זאת שירין שלכם היא לא השירין שחשבתי שראיתי..... אבל אני באמת חושבת שזה נפלא שאתם "מתוקשרים". אני בטוחה שכמו שירין, גם שאר הילדים שלכם מאד גאים בכם על הדרך שעברתם, ועדיין עוברים, כדי להיות משפחה נפלאה ואוהבת במדינת ישראל. וזה חשוב שכולם ידעו שזה אפשרי. אבל יש לי שאלה, ובאמת תנסי לענות לי בכנות - איך אתם מתמודדים, כהורים, עם הקשיים של הילדים שלכם שחיים בחברה שמרנית, שלא תמיד מקבלת אותם? ואני מתכוונת למשל לקשיים כמו של שירין, שכפי שציינה - קשה לה למצוא בן-זוג. עם כל הכאב שבדבר, אני מניחה שאלו דברים שחשבתם עליהם מראש. אבל מה עושים עם זה כשזה מגיע באמת? אה וחוץ מזה - לגבי השאלה לאן נעלמו כולם - ומה אני, עז
