היי לכולם

oferarad1

New member
היי לכולם

אני לא יודע איך להתחיל.. למעשה אני בן 27 עוד מעט 28 ואני בלי בגרות חוץ מאנגלית 5 יחידות, אני רוצה ללמוד מחשבים(הנדסת תכנה) אני דיסלקט(ADD) ואני לוקח ריספרדל 3 מ"ג + לוסטראל 100 מ"ג(נגד דיכאון+OCD) אני מעשן גראס מדי פעם והרופא שלי אמר לי שאסור לי לעשן כי זה יכול לגרום לי ל - פסיכוזה. אבא שלי אמר לי שהוא יממן את כל הלימודים שלי מהבגרות עד גמר האוניברסיטה ואני מאוד שמחתי והקשר שלנו מאוד התהדק בזמן האחרון. -היום סיפרתי לו בפרגולה של הורי(היינו לבד)שדיברתי עם הפסיכיאטר על הגראס ואמרתי לו(לפסיכיאטר)שאני תמיד אעשן קצת והגענו להחלטה משותפת שאם אני רוצה קצת קצת לברוח אז אני אשתה אלכוהול(במידה...!)ואבא שלי אמר לי שהוא לא יעזור לי עם הלימודים ובכלל לא יעזור. ואז שיקרתי ואמרתי שלא עישנתי שנה והנושא עלה בפגישה. הוא לא האמין לי והיחסים התערערו. באותו רגע או כמה רגעים לאחר מכן אני שוב נכנסתי למן דיכאון קטן. אבא שלי הוא אדם מאוד רציונלי עם הראש על הקרקע וברוב הפעמים אני צריך ללכת לפי החליל שלו, הוא אמר לי " בעל המאה הוא בעל הדעה..) אז אני לא יודע מה לעשות אם אני אעשן הוא יכל להעיף אותי מהבית(יש שלוש דירות - אחותי אני והורי) הוא פגע בי בילדות ונשארתי עם חוסר ביטחון משווע - אני לא יודע אם אני אוהב אותו מאוד או שאני לא יכול לשמוע אותו. אבא שלי אדם משכיל ומאד חכם וגם בן-אדם מאוד נחמד לפעמים אני רק רוצה A break מכל זה ולדעת שחיי הם לא לריק. מה לעשות??
 

ל ו ל י ת

New member
הי oferarad1

קראתי את מה שכתבת, טוב לשמוע שיש לך שאיפות ומטרות. עדיין נראה שיש דרך לא קצרה כדי להגשימן, אני שואלת את עצמי אם תוכל לפרט את השלבים שאתה צריך לעשות כדי להגשים את המטרה, אולי נוכל יחד לחשוב על מין תכנית כזו של להגשים צעד צעד. אני מוכנה לתמוך ולעזור דרך הרשת ואולי גם אחרים יסכימו לעודד ולתמוך דרך הפורום אבל זה דורש ממך אחריות ועקביות וגם דורש ממך לא לסכן את עצמך. וגם כל דבר שאנו מעלים כאן לא בא במקום טיפול שאתה עושה. אנחנו יכולים לתמוך ולעזור אבל איננו מחליפים כאן עזרה מקצועית... בכל מקרה אני רוצה לומר לך משהו, בלי להכירך ותוך ציון עובדה חשובה והיא שאינני רופאה ולכן אסור לי לומר דברים על תרופות, רק אציין שעד כמה ששמעתי (ושווה לך לבדוק אפילו במאמרים ברשת), אלכהל עם תרופות מהסוג שאת/ה לוקח/ת זה שילוב מסוכן ביותר שבטוח לא יאפשר לך לחיות טוב, אף עלול לגרום לסכנה של ממש. יש לך שאיפות וזה דבר נהדר ולא לכל אחד יש שאיפות, השאיפות יכולות לדרבן בדרך להצלחה, חבל להרוס לעצמך. לגבי אביך שפגע בך, יכולה להבין אותך, גם אני יכולה לכתוב מגילה על האנשים הקרובים לי שפגעו בי. בכל זאת איך שהוא התחושה שלי היא שכרגע בגיל בו אתה נמצא ובמצב שבו אתה שם את עצמך חשוב קודם כל שלא תסכן את עצמך, וזה דבר בסיסי עוד הרבה לפני הלימודים ואבא. כשאתה רוצה לשתות או לעשן גראס, באיזה מצבים זה קורה? האם יש משהו משותף בכל מצבים הללו? ולגבי אבא, אולי שווה לדבר איתו? אני שואלת את עצמי האם את יכולה להביא את הנושאים הללו שהעלית כאן, אל תוך הטיפול שאליו אתה הולך? האם הטיפול ממוקד בתרופות או שיש גם שיחות? נראה לי ששווה ללבן עם אבא את הנושאים הללו, לא קל להיות מצד אחד תלוי בו מצד שני לרצות לעשות מה שרוצים זה לא משאיר הרבה מרווח של חופש. מה אתה אומר? בהצלחה ואנחנו כאן. גם בסוף שבוע.
 
למעלה