זה נשמע מאוד רומנטי להדריך רכיבה טיפולית
אבל אם את שואלת אותי (ואני מודה שהדעה שלי קצת קיצונית, ומתנצלת מראש אם אצטייר כתוקפנית), אדם בלי רקע ברכיבה לא יכול לעשות את זה בצורה טובה, ובטח שלא בצורה בטיחותית.
המליצו לך כאן ללכת ללמוד רכיבה לא כדי שתראי אם זה מתאים לך, אלא בגלל שבשביל הדריך רכיבה (גם אם היא טיפולית) צריך לדעת לרכב ולעבוד עם סוסים ברמה מאוד גבוהה. סוסים יכולים להיות מסוכנים, ואדם שלא מכיר אותם ויודע לעבוד איתם לא יכול להיות מדריך בטיחותי.
עוד דבר נכון שאמרו לך כאן הוא שזאת עבודה קשה. אני עוסקת בהדרכת רכיבה כבר 7 שנים, מתוכן שנתיים ברכיבה טיפולית. הדרכת רכיבה טיפולית היא הרבה יותר קשה פיזית ורגשית מהדרכת רכיבה רגילה. גם בתור מי שאוהבת את זה מאוד (היומיים בחווה הם ללא ספק היומיים הכי טובים שלי בשבוע) ורגילה מגיל קטן לעבודה אינטנסיטית ביותר בחווה, אני מסיימת ימי עבודה גמורה. אני לא רואה את עצמי ממשיכה להדריך רכיבה טיפולית כמו שאני עושה עכשיו (שיעורים פרטיים של חצי שעה אחד אחרי השני בלי הפסקה במשך 6-7 שעות) למשך עוד הרבה זמן. אני מקווה להצליח למצוא נישה אחרת ברכיבה טיפולית, שלא כל כך מפותחת בארץ (נוער או מבוגרים) כדי שאוכל להצליח לעבוד בתחום עוד הרבה הרבה שנים. (צריך גם לקחת בחשבון שאמהות מאוד מתקשות בעבודה הזאת כיוון שהיא עבודה של אחה"צ בעיקר)
זה נכון שיש המון קורסים שנועדו בדיוק לאנשים כמוך- בלי רקע בטיפול ובלי רקע ברכיבה, אבל הם בעיקר נועדו לפרנס את מי שמעביר אותם. מניסיון אישי- הקורסים האלה לא שווים כלום. אני הוצאתי תעודה טיפולית אחרי שהייתי מדריכת רכיבה כבר 5 שנים, אז מהצד של רכיבה לא הייתי צריכה ללמוד עוד הרבה, אבל מהצד הטיפולי לא למדתי הרבה, בטח שלא מספיק. היום אני לומדת לתואר ראשון במקצוע טיפולי (עבודה סוציאלית), וברור לי שזה תנאי לכך שאוכל לעבוד כמדריכת רכיבה טיפולית (לא בגלל שאחרת אני לא אמצא עבודה, אלא בגלל שאחרת אני לא אדע מה אני עושה).
עוד נקודה למחשבה- אם את אוהבת בעלי חיים יותר מבני אדם, אולי את צריכה לטפל בבע"ח ולא בבני אדם... (אגב, גם אני הרגשתי ככה הרבה שנים ותחושתי השתנתה תוך כדי השירות הצבאי. אני מאמינה שגם אצלך זה יכול להשתנות, אבל שווה לברר את זה לפני שאת הולכת ללמוד טיפול)
