היי לכולם!

elikie1

New member
היי לכולם!

בן 52 , נמצא במשבר יחסים , מעוניין בעזרה , יודע מאוד להקשיב...
 

גארוטה

New member
אז יאללה

אם לא תספר, איך נוכל לעזור (או לפחות לנסות לעזור)?

 

elikie1

New member
נכון מאוד.

כבר דיברנו על הכול...נשוי כבר 23 שנים,3 ילדים, רוצה להתחיל פרק 2 .לא מוצא איך להתחיל...הרגשה של לופ אינסופי...
 

chenby

New member
במקום לתת לנו לחפור לך בשאלות

אולי תספר למה אתה רוצה להתחיל פרק 2?
מה המשבר שלכם?
 

elikie1

New member
טוב,החלטתי לשתף אתכם,

אחרת באמת אין טעם...לפני 5 שנים נעקצתי ע"י חבר ילדות-בנושא כספי.אחרי שנתיים פוצתי את העניין -גיליתי לכל העולם ואישתו-כולל לאישתי.
היא נשארה איתי ועזרה במישור הכספי-אך במישור הריגשי-לטעמי-נטשה אותי.למרות שעברו 3 שנים מאז-נשארתי פגועה,נטוש ונעלב ממנה.כבר
יותר מחצי שנה שלא קיימנו יחסים...עד לאן?!
 

chenby

New member
למה היא אשמה?

האם היא זו שעקצה אותך?
או שנוח לך להפיל עליה את הכעס מהמקרה הזה?
היא נשארה אתך ועזרה לך והיתה אתך, בדעה שלך, כלומר בפרשנות שלך, היא נטשה אותך, האם זה אמת? כי לי נשמע מדבריך שאתם נשואים כבר 23 שנה.
אז האם בגלל סקס אתה רוצה להתחיל פרק ב'? או משהו אחר?
עד לאן? איפה התקשורת? האם אתם מדברים?
האם אחרי שהחבר עקץ אותך, נכנסת למצב של קורבנות וכעס? בדרך כלל זה מה שקורה כי זה פוגע ושובר דבר כזה.
אבל אם נשארת במצב של כעס וקורבנות, יכול להיות שאתה מוציא את זה על אשתך כי יש לך ציפיות איך היא צריכה להתנהג?
איך התקשורת ביניכם? שאלת אותה למה אתם לא מקיימים יחסים? ניסית ליזום והיא סירבה? או שאתה פאסיבי וממתין?
עדיין הרבה שאלות, אבל זה כי אתה לא ברור למה אתה רוצה להתחיל פרק ב'... בגלל סקס או בגלל שאתה חושב שאולי אשתך נטשה אותך מה שלא נכון כי היא שם כל יום כבר 23 שנה ואולי אתה מוציא את התסכול עליה? האם שנתיים הסתרת ממנה את המעשה של החבר? כי במידה וכן, אז במשך שנתיים נטשת אותה במישור הרגשי והיא עדיין נשארה לעזור.
 

elikie1

New member
chenby היקרה , תודה על תגובתך !

זה לא כל כך ברור מאליו שמישהו אכפת לו ומנסה לעזור.תודה.לשאלתך,כן יש תקשורת ביננו,אפילו טובה.אנו מתיחסים זה לזו כמו שני שותפים עיסקיים:
קבענו היום ללכת לקניות בשעה 18 וכדומה .הסתרתי ממנה שנתיים את העוקץ -כי חשבתי שאוכל להתמודד לבד מול העוקץ-והתבדיתי,הכול היה מתוך
רצון להגן ולצאת לבד מהבוץ שאליו נכנסתי.היא לא אשמה,אבל בימים הכי קשים שלי,כשמחשבות אובדניות נלחמו ב שאריות שפיות דעתי-היא הטיחה
בי אשמות קשות,עד כדי כך שכמעט קבלתי התקף לב-דבר שהוא אירוע נפוץ אצלי במשפחה.הכאב הפיזי מאז-מלווה אותי כזיכרון במישור הרגשי עד היום.
לגביי סקס:ב-99.9% מהמקרים אני היוזם.לאישתי ארסנל מלא של שיטות התחמקות-במקום להגיד :לא ! כגון:תבוא אחרי הסידרה בטלביזיה,שמה ילד
בכול צד של המיטה,לא רוצה בימי השבוע-ובשבת היא עייפה ורוצה לנוח,מכבה את האור בחדרה בדיוק כשאני נכנס לחניה עם הרכב,או מוציאה לי את
החשק : בו תעלה עליי ותעשה מה שבה לך, אני ממשיכהלראות טלביזה-תודיע לי כשתגמור ועוד ועוד...את חייבת להבין-סקס תקין הוא ביטוי ישיר של
תקינות היחסים בין בני הזוג ולא צורך חד צדדישל צד זה או אחר מהשניים.
 

גארוטה

New member
אז מסתבר שעוד

קודם היו בעיות במיטה אז למה אתה עושה חיבור בין "העוקץ" למניעת הסקס מצידה?

אתם צריכים להיות בשנות העשרים-שלושים כדי שהיא תשים ילד בכל צד של המיטה - אבל אתם לא.
אשתך מתחמקת מסקס והתחמקה לפי דבריך מאז ומתמיד בתירוצים שונים, עצרת פעם לשאול למה?
כשאשה אומרת "בו תעלה עליי ותעשה מה שבא לך, תודיע לי כשתגמור" מבחינתי זהיא אומרת : ממילא אף פעם לא באמת
היה אכפת לך ממני, לא שאלת אם טוב לי או לא, אם אני נהנית או סתם משמיעה קולות ומחכה שתגמור...

ועכשיו אחרי שהוצאת כמעט הכל, נראה לי שכבר החלטת להמשיך הלאה ואתה רק צריך עוד טיפל'ה אומץ
או כמו שחנצ'וק כתבה, אישור ממחלקת האישורים בהנהלת אייבור/מדען/איש הקרח, תלוי מי בתורנות.
 

elikie1

New member
גארוטה היקרה שלום ותודה.

אנחנו בשנות החמישים שלנו...אני יכול להעיד שבכל פעם שעשינו סקס מחודש מאי 1986 שבו הכרנו ועד הפעם האחרונה באוקטובר 2012-תמיד התעניינתי אם היא נהנתה ואם היא הגיעה לאורגזמה!תמיד!
פשוט משנת 2000ואילך,מאז שנולד בנינו השלישי-הענין שלה בסקס נעלם באופק!כשהיא מדרבנת אותי לעלות עליה ולעשות את שלי-רק לא להפריע לה בטלביזיה-היא חושבת שהיא האישה הכי טובה ומפנקת
בעולם!!..
 
אז גלה למה!!!

אליק ידידי,
אם אתה יודע מתי הבעיה התחילה... פשפש בזכרונך ותנסה להבין מה אתה עשית שם שגרם לה להיסגר רגשית אליך....

ומשהו נוסף - זה שלא סיפרת לה, זה כבר פגיעה רגשית ויצירת חוסר אמון אדיר שלך כלפיה ולכן שלה כלפיך...

איך שלא תחתוך את זה, לכל דבר יש שני צדדים. בחיים לא חשוב מי בא קודם - הביצה או התרנגולת...
מה שחשוב שהתרנגולת תפסיק לקרקר... ובמילים אחרות, זה לא משנה מי התחיל - צא מעצמך וסיים את זה!

וכשאני אומר לסיים זה לא להתגרש כמו פחדן, אלא להתמודד, לדבר, לגלות ולצאת מעצמך ולשים אותה ואת הרגשות שלה קודם.
תן לא אהבה בלי תנאים! עד שהכאב והכעס שלה יתמוססו באהבה שלך והיא תוכל להחזיר לך אהבה בחזרה...

ידידי, זו הדרך היחידה להתגבר על בעיות כאלו... לבוא מאהבה ולא מכאב וטינה והתכנסות בכאה של עצמך...

כמו שאמרתי, לכל מטבע יש שני צדדים... כשלך כואב גם לה כואב... אם תשנה את המטבע לאהבה ללא תנאים... לא יהיה לה בריריה אלא להפוך את המטבע גם...
אולי יקח כמה שבועות... אבל עוד לא ראיתי מקרה שמישהו נהג כך וזה לקח יותר מ 3 חודשים (אם אימון נכון).....

על איזה צד של המטבע אתה רוצה לחיות?
תהיה אתה הגבר והמנהיג - בחר צד למטבע וחייה לפיו....
:)

בהצלחה.
 
עומדת בפניך ברירה

לסלוח או לברוח
אתה אומר שאתה כבר שלוש שנים סוחב איתך את התחושה כי ננטשת על ידה.
זה הרבה מאד זמן... ועכשיו עליך לקבל החלטה - לסלוח או לברוח.
כשאני אומרת לסלוח - אני לא אומרת לקבל את מה שהיה, אלא להשלים איתו ולקבל החלטה אמיצה שאתה שם את זה בעבר ופניך קדימה לשיקום היחסים ובנייה מחדש.
כשאני אומרת לסלוח - זה גם לעצמך. מדבריך עולה כאב הבגידה של חברך עדיין טרי מאד. הגיע הזמן לשים אותו מאחור.
או
לברוח - ממנה וגם מעצמך.. וזה בעצם מה שאתה עושה, אפילו כשאתה עדיין בתוך הזוגיות. ולצערי, לא תוכל לברוח מעצמך. עד שלא תסגור מעגל, תשא את הצער והכאב איתך.
ללא סגירת מעגל, גם אם תחליט לפרק את החבילה, תקח את הכאב וחוסר האמון לכל מערכת יחסים אליה תכנס.

בהצלחה
 

elikie1

New member
נועה היקרה,

תודה על התיחסותך ! מאריך זאת מאד ! למה את חושבת שזו בריחה-לסגור פרק ולנסות להתחיל חדש? שלוש שנים נלחמתי בעזרת חבר נוסף-בעוקץ.את הרוב הסתרתי ממנה-
רק את ההכרחי שיתפתי ואכן כמעט וסיימנו , החבר הנוסף ואני-את הפרשה הכלכלית .כאב הבגידה של החבר הוא כלום לעומת כאב הנטישה של אישתי . אגב גם מהצד שלה .
אנו שומרים כעסים כל אחד על השני בלב . היא סרבה לטיפול זוגי .אנו חיים כמו שני שותפים לעסק ולא כמו בני זוג.אין אינטימיות,אין סקס אין כלום.
 
אבהיר

אני לא חושבת שלסגור פרק ולהתחיל מחדש זו בריחה. להפך, זהו מעשה אמיץ ופעמים רבות נכון.
אני חושבת שעליך לסגור פרק! כדי לסגור אותו עליך להשלים עם מה שהיה שם, לקבל את האחריות על החלק שלך ולראות את הצד השני (גם אם אתה לא מסכים עם האופן בו נהגה).

לא יהיה זה נבון מבחינתי לשפוט את הסיטואציה ממעט הפרטים שנתת, אך אין ספק שהקרע נגרם על ידי שניכם (גם אם האחריות לא היתה שווה). היום אני חושבת שנכון לך להפסיק לעסוק במי צודק או מה היה צריך להיות אלא להמשיך הלאה.

אגב, אני מסכימה איתך שסקס הוא ראי למערכת היחסים.. וברור שכשאין אינטימיות ואין חברות ואין אמון - לא יהיה גם סקס. זהו רק סימפטום.

בלי קשר אם תחליט להשאר איתה או לא, אני מקווה שתשכיל לסגור את מעגל הכאב הזה עבור עצמך וייתכן שאתה זקוק לעזרה מקצועית בעניין.

שוב, בהצלחה :)
 

elikie1

New member
נועה היקרה,

יזמתי טיפול זוגי-ונשארתי בו לבד..יזמתי שיחות איתה-ונשארנו ב"לופים" של הטחת אשמות וכדומה.החבר שעזר לי בקטע הכלכלי-גם ליווה ועזר בקטע הנפשי: בהדרכתו פניתי
ליעוץ זוגי שהפך לטיפול בי.כשלא הצלחתי להתגבר על הכאב,כשמחשבות אובדיות החלו לצוף בי,הוא יעץ לי ללכת לטיפול נפשי ואכן הלכתי לפסיכיאטר המחוזי של מקום מגוריי.
אני לוקח מאז,כבר שנה וחצי "ציפרלקס",שעוזר לי בקטיעת המחשבות הטורדניות,בשלווה הנחוצה לי כדי לתפקד ביום-יום שלי.כעת אני רוצה לעלות מדרגה,לסים סוף לסיפור עם אישתי-ולצאת לדרך חדשה עם אפשרויות חדשות!
 

chenby

New member
אולי

כדורים לא הפתרון?
אולי עבודה עצמית אמיתית והשקעה אמיתית הם כן?
כדורים זה בעיני בריחה או חוסר התמודדות עם עבודה (אפילו שיש מרשם רופא.. פשוט חצי מדינה לוקחת ציפרלקס כי הרופא נותן.. כמה קל.. )
גם להתגרש בעיני (אתה ספציפית) זה בריחה או חוסר התמודדות.
תתמודד. תהיה גבר, אולי זה מה שחסר לה. ולא בגלל שעקצו אותך, אלא בגלל שלא מצאת עדיין דרך לקום מזה בכוחות עצמך. תעבוד.
החיים זה עבודה זה לא נגמר.
ומי אמר לך שכל כך קל להתחיל פרק ב' בחיים? זה עד כדי כל נראה לך יותר קל מלעבוד באמת על פרק א'? אולי תלמד להפוך את פרק א' לב' ותתחילו מחדש. בעיני, זה תלוי בך.
 
למעלה