היי לכולם
אני קוראת פה את כל ההתכתבויות שלכם וזה ממש נותן לי כוח אני בולימית כבר 16 שנה, עברתי כל טיפול אפשרי והגעתי לתהומות הכי נמוכים שיכולתי להגיע בשלושה חודשים האחרונים התאשפזתי כדי בעיקר לעבור במקום מבוקר את הגמילה הפיזית הנוראית, היו לי ויש לי עדיין נפילות, אני פתאום מבינה כמה החיים קשים בלי העיסוק האינסופי בחולי פתאום יש לי המון זמן שלא בהכרח משחק לטובתי, האנשים מעצבנים, הגוף שלי דוחה אותי ממש אני לא מפסיקה לעזאזל לעלות במשקל, ואני ממש לא אוכלת הרבה.. בא לי לזרוק הכל, הרי הבולימיה תנצח בסוף, אני כותבת ובוכה..אבל אם היא כל כך טובה אלי למה אני רוצה להיגמל ממנה כל הזמן לא אוהבת את החיים האלה בלי, לא סובלת את החיים עם, בבקשה אל תגידו לי שזה עניין של זמן, אני שומעת את זה בלי סוף ובא לי כבר לצרוח מהמשפט הזה, אני ככ אומללה שונאת את עצמי
אני קוראת פה את כל ההתכתבויות שלכם וזה ממש נותן לי כוח אני בולימית כבר 16 שנה, עברתי כל טיפול אפשרי והגעתי לתהומות הכי נמוכים שיכולתי להגיע בשלושה חודשים האחרונים התאשפזתי כדי בעיקר לעבור במקום מבוקר את הגמילה הפיזית הנוראית, היו לי ויש לי עדיין נפילות, אני פתאום מבינה כמה החיים קשים בלי העיסוק האינסופי בחולי פתאום יש לי המון זמן שלא בהכרח משחק לטובתי, האנשים מעצבנים, הגוף שלי דוחה אותי ממש אני לא מפסיקה לעזאזל לעלות במשקל, ואני ממש לא אוכלת הרבה.. בא לי לזרוק הכל, הרי הבולימיה תנצח בסוף, אני כותבת ובוכה..אבל אם היא כל כך טובה אלי למה אני רוצה להיגמל ממנה כל הזמן לא אוהבת את החיים האלה בלי, לא סובלת את החיים עם, בבקשה אל תגידו לי שזה עניין של זמן, אני שומעת את זה בלי סוף ובא לי כבר לצרוח מהמשפט הזה, אני ככ אומללה שונאת את עצמי