היי לכולם, אני צריך עצה...
אני ממש מבולבל..! אני יועד, בן 15... אני דתי ואפילו גם שומר-נגיעה מבנות. לפני כחודש, אזרתי אומץ וסיפרתי לידיד שלי (אביתר, בן 18) בבני-עקיבא שאני הומו. הוא שאל אם יש לי חבר ואמרתי לו שכן למרות שעדיין אין לי חבר. בהתחלה אביתר לא דיבר איתי, כי הוא פשוט היה בהלם... הוא לא דיבר איתי, עד שהוא עיכל את הבשורה "הרעה"... (לא שהוא הומופוב, להיפך, אין לו בעיה עם הומואים, למרות היותו דתי מן המניין...) התחלנו טיפה לדבר וברוך ה', עכשיו אנחנו ממש ידידים טובים, שוב... הסברתי לו עליי והוא הבין אותי... הוא אפילו התחיל לייעץ לי קצת... בערב שבת האחרונה, לקחתי את ידידה מממממש טובה שלי(מוריה, בת 15)לצד וסיפרתי לה עליי... היא עיכלה את זה מהר יחסית לידיד, והיא מיד אמרה שאין לה בעיה עם אנשים כמוני והיא חשבה שזה אפילו ממש קול!
הדגשתי לה שזה אולי רגע מתוך גיל ההתבגרות ושאני לא בהכרח הומו סופי, אלא אולי זה יכול לעבור לי בעוד כמה שנים! עכשיו, בשבת בצהריים, כשהידיד שלי שמע שסיפרתי לעוד מישהו חוץ ממנו, הוא מיד בא אליי ואמר לי שזה בסדר שסיפרתי לעוד מישהי, אבל שאני לא אמשיך להפיץ את זה עוד, כל עוד אני לא בטוח בעצמי ב100% שזה מי שאני... הוא רק רצה להגן עליי... אחרי השיחה בינינו, עשיתי חשבון-נפש עם עצמי ואמרתי: "אין לי חבר, מעולם לא התנסתי עם בנות (ובטח שלא עם בנים
), אז מאיפה אני יודע שאני הומו?! ז"א, למה אני ישר מחליט שאני הומו ומיד מספר לחברים שלי?! ואם בסופו של דבר אני אתנסה עם בנות ואני אראה שאני כן מעדיף את הקשר שלי עם בנות ולא את הקשר עם בנים?! מה אז?!" הבעיה מתחילה כשאני חושב שאני מתאהב במוריה... כל שיעור אני מסתכל עלייה...(עצם זה שסיפרתי לה עליי אומר שאני סומך עלייה ושנוח לי לדבר איתה.) למרות שאני יודע שזה לא מסתדר עם התיאוריה שאני הומו..! אביתר ייעץ לי שאני קודם אנסה לצאת עם בנות ועם בנים... "לנסות את שני העולמות.." (במילים שלו) ואז לבחור את הדרך שאני חושב שתהייה הדרך שתלווה אותי כל החיים... עכשיו... אני לא רואה את עצמי עם גבר אחר בגיל 40... בכל זאת, אני רוצה להקים משפחה! אני רוצה שיהיה לי המשך, ילדים, וכו'..! אבל מצד אחר, זה לא יהיה הגיוני שזה יתקיים אם אני הומו! לא מעוניין להקים משפחה חד-הורית! כשחשבתי על הדברים של אביתר, הבנתי שבאמת אני צריך להתחיל לצאת עם בנים ועם בנות כדי להכיר את שני העולמות ואז לבחור ת'עולם שאני חושב שמתאים לי יותר מהשני...
1. מפחד להציע למוריה חברות, כי היא תחשוב שאני "משחק" איתה! לפני יומיים אמרתי לה שאני הומו ועכשיו אני מציע לה חברות כדי לבדוק את עצמי?! וחוצמזה, אני שומר-נגיעה, וזה מה שמבדיל אותי מבין כל הבנים! בבני-עקיבא, כולם צוחקים ביחד ואין להם בעיה עם זה שהם נוגעים אחד בשניה (אוי, זה לא נשמע טוב...
) ואני חושב שעצם זה שאני שומר נגיעה, חוסם אותי מלהכיר בנות! אבל מצד שני, אני לא רוצה להפסיק לשמור-נגיעה!
2. אני דתי, אני לא הולך למועדונים ומסיבות של גייז, כדי להכיר חבר'ה... אז איך אני אנסה את העולם ההומואי אם אין לי גישה בכלל לעולם הזה?! נ.ב: סיפרתי לאביתר, רק כי חשבתי שהוא מתנהג נשי מדי... חשבתי שאולי גם הוא הומו ואולי הוא יסכים להיות חבר שלי, אבל אז, כשהוא אמר שהוא לא הומו... פתאום הבנתי ת'טעות שעשיתי... אז כשהוא שאל אותי אם יש לי חבר, הייתי חייב לשקר והגיד "כן..." סיפרתי למוריה כי הייתי חייב לשתף עוד מישהו בעניין שלי, כמעט התפוצצתי עם כל זה בלב... בבקשה, אני צריך עצה: איך אני הולך לפגוש בנות? ויותר גרוע: איך אני הולך לפגוש בנים
אבל אל תגידו לי שאני עדיין קטן יחסית, כי אני מרגיש ממש בוגר שיכלית.. תודה לכולכם על ההקשבה!
אני ממש מבולבל..! אני יועד, בן 15... אני דתי ואפילו גם שומר-נגיעה מבנות. לפני כחודש, אזרתי אומץ וסיפרתי לידיד שלי (אביתר, בן 18) בבני-עקיבא שאני הומו. הוא שאל אם יש לי חבר ואמרתי לו שכן למרות שעדיין אין לי חבר. בהתחלה אביתר לא דיבר איתי, כי הוא פשוט היה בהלם... הוא לא דיבר איתי, עד שהוא עיכל את הבשורה "הרעה"... (לא שהוא הומופוב, להיפך, אין לו בעיה עם הומואים, למרות היותו דתי מן המניין...) התחלנו טיפה לדבר וברוך ה', עכשיו אנחנו ממש ידידים טובים, שוב... הסברתי לו עליי והוא הבין אותי... הוא אפילו התחיל לייעץ לי קצת... בערב שבת האחרונה, לקחתי את ידידה מממממש טובה שלי(מוריה, בת 15)לצד וסיפרתי לה עליי... היא עיכלה את זה מהר יחסית לידיד, והיא מיד אמרה שאין לה בעיה עם אנשים כמוני והיא חשבה שזה אפילו ממש קול!
