מיקה יקרה
תודה על התייחסותך. אני שמחה שילדיי חיים את חייהם ותכניותיהם מלאות. כשאני מחכה, אני מחכה כי אני קצת דואגת כי הוא ישן מעט מידי. (רק לדעתי כמובן). כי הוא רץ לצופים וזה נפלא והוא פעיל. כי , וכי, וכי... בעצם הוא רץ מהר מידי וגדל מהר מידי והוא בן הזקונים. את מבינה? והלוואי שלא היו צריכים לחוות את הבדידות שלי. אבל הם לא צריכים. הם חסרים אותו את אבא כל כך כך שהם חווים את הבדידות שלהם. והם ממלאים את זמנם בפעילות וזה טוב. גם אני עסוקה מאד. וככל שאני עושה יותר כך טוב יותר. יש תוכן והזמן בורח. לגבי החברים, יש פשוט קשיים בבילוי הזוגי הקבוע. זה קושי שצריך להתגבר עליו איכשהו. כשפתאום במסעדה הכסא שאמור להיות לידי , חסר אותו. כי בהרגל של הבילוי עם אותם אנשים זו היתה המתכונת. אני בהחלט לא מנתקת קשרים "סדרתית". להיפך. זה רק ענין של זמן.הרגשתי צורך להיות בלבד יותר. כנראה. אני מקוה שגם את תמצאי בדרך שלך את היכולת להתחבר במקומות שיהיה לך נעים ושמח. כשתרגישי שאת יכולה. בקשר לילדיך, איני יודעת מה הגילאים שלהם, אבל אני בטוחה שהם מרגישים את בדידותך. כנראה שגם להם קשה. קשה להם לראות אותך כך. ואולי וקשה להם יותר שהם לא יודעים מה הם יכולים לעשות . האם ניסית לשתף אותם בהרגשה הזו? אני אתך בכל ליבי. אשמח לשוחח שוב.
תודה על התייחסותך. אני שמחה שילדיי חיים את חייהם ותכניותיהם מלאות. כשאני מחכה, אני מחכה כי אני קצת דואגת כי הוא ישן מעט מידי. (רק לדעתי כמובן). כי הוא רץ לצופים וזה נפלא והוא פעיל. כי , וכי, וכי... בעצם הוא רץ מהר מידי וגדל מהר מידי והוא בן הזקונים. את מבינה? והלוואי שלא היו צריכים לחוות את הבדידות שלי. אבל הם לא צריכים. הם חסרים אותו את אבא כל כך כך שהם חווים את הבדידות שלהם. והם ממלאים את זמנם בפעילות וזה טוב. גם אני עסוקה מאד. וככל שאני עושה יותר כך טוב יותר. יש תוכן והזמן בורח. לגבי החברים, יש פשוט קשיים בבילוי הזוגי הקבוע. זה קושי שצריך להתגבר עליו איכשהו. כשפתאום במסעדה הכסא שאמור להיות לידי , חסר אותו. כי בהרגל של הבילוי עם אותם אנשים זו היתה המתכונת. אני בהחלט לא מנתקת קשרים "סדרתית". להיפך. זה רק ענין של זמן.הרגשתי צורך להיות בלבד יותר. כנראה. אני מקוה שגם את תמצאי בדרך שלך את היכולת להתחבר במקומות שיהיה לך נעים ושמח. כשתרגישי שאת יכולה. בקשר לילדיך, איני יודעת מה הגילאים שלהם, אבל אני בטוחה שהם מרגישים את בדידותך. כנראה שגם להם קשה. קשה להם לראות אותך כך. ואולי וקשה להם יותר שהם לא יודעים מה הם יכולים לעשות . האם ניסית לשתף אותם בהרגשה הזו? אני אתך בכל ליבי. אשמח לשוחח שוב.
