יש לי חברה שסיימה בדיוק 5 שנים של תסכול חושים בלימודי הוטרינריה שלה באיטליה. יש לה הרבה דברים לומר עליה (אפילו שהייתה בצפון איטליה). למשל- דִיאוֹדוֹ...? קֶה דיאודורנטיקו? או למשל- אם צריך למלא טופס, למה לא חמישה? יש זמןןןןןןן כלום לא בועררררר. אני חייבת לומר שזה ניפץ לי את האשליות הרומנטיות שהיו לי על גונדוליירים שחורי תלתל ומלצריות עם סופרן קולרטורה. בזמן האחרון דווקא חשבתי ללמוד גַבַּנוּת בהולנד או צרפת (עוד לא החלטתי אם אני יותר משוגעת על עובש או על קשות).
למרות שאני לא אקטיבי כ"כ אני עובר על החומר כל יום ותחסרי לי. מקוה בשבילך שזה יפתח לך פתח להזדמנויות חדשות. בכולופן עבודות מבוקשות הן: שליחויות ומלצרות, עדיין.. כי מחר הרי יהיה יותר גרוע. אכלי ושתי כי מחר נמות.
חבל שבנסיבות כאלה את עוזבת את הפורום, ובכלל שה לשמוע כמה שהמצב קשה בארץ, ושיהיה לך בהצלחה במציאת עבודה חדשה וטובה. וחוצמזה תמיד אפשר להשלים, אני בביקוריי בפורום בד"כ פעם בשבוע אני מנסה להשלים הרבה והרבה פעמים אני רואה שירשורים שלמים שעניינו אותי אבל הם כבר בעמוד השלישי, אין מה לעשות יש לי חיים גם חוץ מהאינטרנט. ושוב בהצלחה! יוני