היי כולם!!

going mad

New member
היי כולם!!../images/Emo24.gif

שלשום הייתה לי שיחה עם אמא..בלילה! סיפרתי לה על איזו את לסבית שיש לנו בביצפר, והשיחה התגלגלה בנושא...כשהיא אומרת שזה גיל כזה שאנשים מחפשים את עצמם, וכאלה.. בסוף היא שואלת אותי..."דניאל...אתה נמשך לבנים?" בשיא הטבעיות...(לציין שההורים שלי לא הומופובים:) למזלי עמדתי עם הגב אליה, היא לא ראתה את הפרצוף שלי מאדים...(די מבדר לראות את זה
) ואני עניתי לה שלא...הנקודה היא שכשאני חושב על זה, גם אם הייתי מספר זה לא היה משנה בהרבה את ההרגשה שלי, בצורה מסוימת, לא כל כך משנה לי אם יודעים או לא, אני לא צריך שאנשים ידעו על מנת להרגיש חופשי עד הסוף:) אממ..וזהו
 

mike16

New member
למה???

למה אמרת שאתה לא?הרי אתה כן..וסוף סוף יש לך הזדמנות לצאת..וזה לא שההורים שלך הומופובים והיו מסלקים אותך מהבית(לפי מה שאתה אומר).. אני במצב כזה הייתי אומר שכן..מה כבר יכול לקרות?:> הלוואי שהיה לי מצב כזה..הרבה יותר קל לצאת..לדעתי לפחות..
 

going mad

New member
למה לא אמרתי..?

כמו שאמרתי...אחת הסיבות היא שאני לא מרגיש צורך לספר.. עוד דבר...אני יודע שהיא הייתה רואה את זה כמו חיפוש עצמי או משהו כזה...היא לא הייתה לוקחת את זה בזילזול! אבל הייתי רוצה שיקחו אותי קצת יותר ברצינות כשאני בא ואומר משהו כזה:) אולי כשאני ארגיש שהם רואים אותי כאדם בוגר, עם יכולת לדעת מה אני! וכשאני אבוא אליהם, אוכל להיות בטוח שכשאני מספר להם שאני נמשך לבנים זה באמת יהיה ככה(אני לא מפקפק בזה שאני נמשך לבנים! ממש לא!...פשוט לוקח לי זמן להפנים...ככה זה בכל דבר אצלי:) וזהו
 

DarlingAdam

New member
לא יודע..

אני לא מתרוצץ ומספר לכל היקום ואחותו, אבל אם בא מישהו ושואל אותי ישירות, אני לא *אשקר* לו. קצת יותר מדי ארוניסטי בשבילי.
 

PLAIN OL ME

New member
אני מבין לגמרי!

גם ההורים שלי בכלל לא הומופובים או משהו, אבל אני לא אעיז לספר להם... לא יודע למה... אני לא מפחד מהתגובה, אני יודע שהם יקבלו אותי, אבל יד משהו אחר שמונע ממני לספר... מוזר קצת.
 
הזדמנות פזזזזז

האמת, אם הייתה עומדת בפניי הזדמנות כזו, הייתי אומר סופית להורים שלי שאני גיי. תראה, אני אולי יכול להבין למה אמרת לא. כשאני אחליט לספר להורים שלי מה אני בדיוק, אני ארצה לקחת אותם לשיחה, ולדבר איתם בגובה העיניים. אני לא רוצה שמתוך שיחה בנושא הומוסקסואליות ההורים יבואו לי ביציאה כזו, אבל זו אלטרנטיבה טובה עבורי, כי אני יודע שאצטרך לאזור עוד הרבה אומץ לפניי שאבוא בעצמי להורים ואכריז שאני הומו. אני חושב שאם הייתי ניצב בסיטואציה שאתה היית בה עם אימא שלך, הייתי הולך עד הסוף... כי אני יודע שבכל מקרה ההורים שלי יקבלו אותי ולא ינקטו בצעד דראסטי כמו נידוי או גירוש מהבית (נכון, יקח להם זמן להתאפס, אבל אחר כך אני מאמין שהכל ירגע ויחזור למסלול)
 
אני חושבת שזו החלטה שלו...

לא תמיד גיל 14 הוא הגיל האידיאלי לצאת בכל מיני הצהרות. למרות שדניאלה(|נחש|)די שלם עם עצמו, אני חושבת שהוא צריל להיות שלם ב-100%, ולא לצאת בהצהרות ואח"כ להחליט שאתה לא(יש גם כאלה).
 
לדעתי....

זו הבחירה שלו עם לספר או לא. פעם דיברתי על זה עם אמא שלי והיא אמרה שהיא לא מבינה הומואים ולסבית , אז אמרתי לה ועם אני לסבית אז לא תקבלי אותי? אז היא אמרה לי שהיא לא היתה מבינה אותי אבל כן היתה אוהבת אותי... ופחדתי ולא אמרתי כלום... אבל אני דווקא חושבת הפוך מימך דניאל... אני כבר מתה לצאת מהארון ושיקבלו אותי כמו שאני ולא לפחד שאני אדבר בטפלון עם חברה ידידה או ידידים שיודעים ,והיא תשמע ותגלה או שאני לא יסתקל על בנות כשאני אולכת איתה לאנשהו ... ועוד. בהתחלה זה הלחיץ אותי תמיד היתה אומרת לי שאוהבת אותי ותואהב תמיד ושהיא תיתמוך בי תמיד אבל כששאלתי אותה מה היא חושבת אל לסביות כול האשליה שלי היתפוצצה האשליה:"שהיא האמא הכי טוב והיא תואהב אותי תמיד ותקבל אותי כמו שאני לא תתיף לי מוסר ולא רק תואהב גם תיתמוך ותבין...". כול זה היתפוצץ לי והחשק עבר לפסר לפחות לה...
 

going mad

New member
אני לא...

אני לעולם לא ארגיש בנוח לדבר עם חברים ידידים לומר להם שאני אוהב אותם, או להסתכל על בנים כשאני איתה...לא יודע למה...לא נעים לי עם זה...זה לא שאני מתבייש בעצמי, אני מקבל את זה כדבר טבעי ומובן מאליו...זה רק אני שקצת מתוסבך
 

adamgnil

New member
מוכר...

גם אמא שלי שאלה אותי, כמה פעמים, לפחות פעמיים בשנה, מאז כיתה ה' אם אני הומוסקסואל, והתשובה הרגילה היא "לא אמא אני לא" (ואני באמת לא, אני ביסקסואל, אם היא תשאל שאלה כמו "אתה ביסקסואל" זו תהיה בעיה
).
 

praetor

New member
לי הייתה סיטואציה כזו פעם

לפני שנה בערך, דיברתי על נושא כזה עם אמא שלי, והיא שאלה אותי אם אני הומו (אני לא זוכר את הניסוח המדויק). אמרתי שלא, כי... כי זה די תפס אותי בהפתעה, למרות שרציתי כבר לספר. כמה חודשים אח"כ סיפרתי לה (הבטחתי לעצמי שאני אספר להורים עד יומולדת 19, אז סיפרתי ביום של היומולדת שלי - 24/7/2002 - יומולדת 19). (ההורים קיבלו את זה בלי בעיות, ואמרו לי שהם כבר ניחשו קודם).
 
למעלה