היי כולם! התגעגעתי....

[taliv]

היי כולם! התגעגעתי....

מה איתכם? כן, הרבה זמן עבר..... זוכרים אותי? אין לי? (אני רואה שאתה עדיין כאן- שומר מסורת), אורלי?, דויד?, סיון?, גיל? יש בי עצבות שאני לא יודעת מהי. יש לכם מושג איך אני אמורה לדעת ממה היא נובעת? שלכם תליב

 

[rubber duck]

היי טלי ../images/Emo13.gif

אני מאלו שבקורשי היו כאן בפעם האחרונה שהיית ובכל זאת אני זוכר את שמך

אם יש בך עצבות הרי שיש לה סיבה נסי לראות מה מפריע לך מה קשה לך מה חסר ואז טפלי בנושא

שרון

 

[שם ים]

אמממ

טליב יקרה מאוד, לנו אין מושג.. אך לך יש. תנסי לעלות דברים שיושבים בבטן. תנסי לדבר על העצב, לפרוק את מה שיעלה.. ואולי אפשר יהיה לנסות להגיע לשורשו. אנחנו כאן, מקשיבים. שם ים.

 

[אורלי_ל]

זוכרים... מה שלומך? ../images/Emo13.gif

לגבי עצבות, ענו לך יפה לפני. מה חסר לך שבגללו את עצובה? או מה ישנו שבגללו את עצובה?

 

[אין לי שם בסדר?]

הייייייי ../images/Emo8.gif

מה ניש? שנים שנים שנים.. מה עבר עליך? עצבות.... אני לא מאמין בלחפש למה, מסובך מדי. מתוך תפישת העולם שלי. במקום זה.. תיהיי כנה עם עצמך אם בא לך להישאר במקום הזה של עצבות שאת לא יודעת למה היא או אם את מחליטה פשוט להניח לה, עד שהדבר יצוץ שוב, או שלא יצוץ. את לא צריכה למצוא למה זה קורה כדי לשנות את זה. את יכולה פשוט לשנות את זה.. ה"למה" מקורו - בעבר. העצבות, מקורה - בהווה. פשוט "תייצרי" שמחה... ואת יודעת איך לעשות את זה, מההכרות שלך עם עצמך, הרי עשית את זה בעבר. הרי מה שעושה לך עצוב, יכול לעשות לאחר שמח, ומה שעושה לאחר דכאון יכול לעשות לך כיף.. כי זה לא הדברים שעושים לנו או לא עושים לנו .. אלה אנחנו שמחליטים מה להרגיש.. רק שאנחנו מתנים את זה. פשוט תבחרי להרגיש אחרת. נסי להתמקד בלאהוב את מה שיש לך.

 

[taliv]

היי לכם שוב

אני מרגישיה ממש מפגרת שאני משרשרת לעצמי אבל נראה לי שזה המקום הכי הגיוני לעשות זאת. אני פשוט רוצה להודות לכם על התגובות שלכם - ותודה על שאתם עדיין זוכרים אותי. מה שאני הכי הרבה אוהבת בתקופה הזאת של הבעסה והעצבות זה שאני מוקפת בכל כך הרבה אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם שלא ידעתי כ"" על קיומם עד עכשיו. תמיד ידעתי להסתגר בתוך הבועה של עצמי ולנסות לצאת ממנה לבד, אבל עכשיו אני מרגישה צורך בלהיות מוקפת באהובים. בכלל כל העניין הזה של אהבה הרבה יותר חזק אצלי בזמן האחרון. אני משתדלת לא לשפוט,לתת כמה שיותר, לתרום, לעזור ... וכיף לי מהבחינה הזאת. שמתי לב שכשאני במעש מסביב לשעון אני יותר מאושרת מאשר כשאני מתפננת/ מתבטלת/ מתפנקת בבית באיזי שכזה. אני אקרא לזה "התבטלות" (בין מבחן למבחן)- היא זו שגורמת לי לחשוב יותר מדי, להתגעגע לאנשים יותר מדי (במיוחד לאקסים שמזמינים אותי לחתונות איתם....) ולנתח דברים טפלים שלטעמי לא שווים התייחסות... - וכמו שאומרים: צריך ל"דפדף" הלאה. ויכול להיות שהיו לי קצת ימים כאלה לאחרונה ואולי זה קשור באמת לגברים החדשים שנכנסו לחיי ולישנים שמחליטים פתאום להגיח ולעשות קצת בלאגן בתוך הסדר שאני מנסה לעשות. ואני באמת לא מתלוננת, כי החיים שלי הם באמת חיים טובים אם אני מסתכלת עליהם מהצד, אך לפעמים נדמה לי שאיבדתי קצת משמחת החיים שהייתה לי (ועוד שנייה אני מתחילה להזיל דמעות מכמות הרחמים העצמיים ששפכתי כאן...). זו לא המטרה, לשפוך פה רחמים עצמיים, אלא לשתף אתכם בהרהורי ליבי. ואורי- אני שמה לב שבאמת שכשאני מחליטה לצאת מתחושת הכבדות הזו של הדיכאון אני באמת יוצאת, אך ניתן לומר כי יש אצלי אפס אנד דאונס כאלה שלא מתאזנים באיזשהו מקום. ואני יודעת שחסר לי משהו ואני חושבת שאני יודעת מהו. אני מתגעגעת לזוגיות, לאהבה, לנתינה לבן זוג, לחום, להתכרבלות, לחיבוק, ואני די מפחדת שאני מתחילה להתרגל ללהיות לבד, לישון לבד... באיזשהו מקום זה מפחיד ולו רק בגלל שאני זוכרת כמה קשה היה לי לעשות את כל הדברים הללו לבד אחרי שמתרגלים לעשות זאת ביחד. גם אתם חושבים על זה לפעמים? אני

 

[אין לי שם בסדר?]

אז

את רוצה זוגיות? אז יאלה. תפסיקי לחפש בעיות ותנאים. לכי ותמצאי לך כבר מישהו. שנינו יודעים שאת יכולה ושאין לך בעיה לעשות את זה אם היית רוצה.. את רוצה להגיד לי שאת רוצה? עשי לי טובה המשמעות של זה היא להפסיק לדבר על זה ולחשוב על זה, ופשוט ללכת ברגליים ולעשות משהו כבר. לעשות צעד נועז, לא שיגרתי, פריצת דרך.. ואת גם יודעת מה. יאלה ..