היי יש לי שאלה

היי יש לי שאלה

כעיקרון יש האומרים שעדיף ניסויים ברקמות ובגופות מאשר בבעלי חיים העיין הוא שרקמות ובעלי חיים עשויים מחומרים מסויימים וברגע שפוגעים ברקמות או בבעלי החיים , פוגעים ביצורים חיים אשר חיים באותו תא , או ריקמה אשר תיהיה,או בחיות המיזעריות אשר מצויות על המת אז מה ההבדל?
 
אענה בשאלה...

האין צמחים עשויים גם הם מתאים
 
אכן כן

אבל זה לא עושה אותנו לכאלו שהם מנסיים ליפות דברים בשביל עצמם? הרי זה נכון שכך או כך , אנו נפגע ביצורים בשביל ליצור תרופות או לנסות להיגבר על מחלה כלשהי,אז איפה בדיוק אנחנו בסדר?
 
תאים לא מרגישים?

זהשתאים לא מרגישים לא עוזר בדיוק אם ישנם יצורים החיים על התאים שערכים עליהם ניסויים,מתוך הריקמה הם יפגעו באותה מידה שיפגע כלב,או כל חיה אחרת במיקרוסקופים מצאו על צמחים,חרקים כה קטנים שאנו צריכים מיקרוסקופים מיוחדים,רק כדילראותם ברור יותר,חלקם אף דומים לנמלים שאנו יכולים לראות יום ביומו. אז מהה הבדל,בין אחד לשני?
 

doronimous

New member
ראי הוזהרת

עוד מעט יבוא the ancient mariner ויפרוש בפניך שלושה עמודים על משמעות הכאב ולמה תאים, צמחים וחרקים לא סובלים כמו כלב.
 

guruyaya

New member
חשיבות התחושתיות

הפגיעה בחיים לכשעצמה איננה פוגעת בעיקרון מוסרי. יצורים חיים ימותו בכל מקרה בין אם במוקדם ובין אם מאוחר. לב העניין הוא קיומו של אינטרס. רק אם אני פוגע באינטרס שלך אני פוגע בך. לתאים אין אינטרס, משום שאין להם תחושתיות. אנו לא יכולים לזהות אינטרס באופן אוטומטי עם תחושתיות (כלומר לא כל מה שאנו חשים יש לנו אינטרס לגביו), אבל תחושתיות היא תנאי מקדים לקיומו של אינטרס. זאת משום שאם אין לנו כל דרך לדעת על דבר כלשהו, ממילא איננו יכולים להביע דעתנו לגביו. מסיבה זו זכותם לחיים של תאים היא אפסית: אין להם יכולת ווט סו אוור לרצות בחיים האלה. אם אינם רוצים בהם, מדוע לקיחת החיים הללו נחשבת לפגיעה?
 

motyka

New member
רקמות נלקחות לרוב מבעלי חיים

ולרוב הורגים אותם למען הרקמות. פעם חשבו שאפשר יהיה לגרום לתאי הרקמות להתרבות, אבל הסתבר שיש "גידולים פראיים" ברקמות ולכן צריך אספקה מתמדת של רקמות חיות.
 
מה פתאום?!

משתמשים בתאים מכל מערכות גוף האדם, חי או מת, ומרבים אותם בתנאי מעבדה. זה נקרא תרביות תאים, וזה משמש כמצע למבדקי רעילות ויעילות.
 

motyka

New member
למיטב ידיעתי זה לא בדיוק נכון

לפי מה מנאמר לי חל איסור על שימוש בתרביות מתאי אדם שמקורם בניתוחים מחשש לנגיעותם באידס או צהבת או להשפעות הורמונליות או אנטי ביוטיות עליהן. כך שהאדם החי ירד מהפרק, ובארץ יש איסור לנטילת רקמות או איברים מהמת, אלא אם המשפחה הסכימה. רוב המשפחות לא מסכימות, וגם חלק מאלו שמסכימות - הרקמות לא ניתנות לשימוש או בגלל שעבר יותר מדי זמן, או בגלל נסיבות המוות. תרבית תאים ניתן לרוב להחזיק ימים בודדים, ואז תאי התרבית מאבדים את כושריהם. ולכן למשל לא ניתן לבדוק עליהן השפעות לטווח בינוני-ארוך. ריבוי בתנאי מעבדה הוא של "שורות תאים", כלומר תאים שעברו טיפול שישכנע אותם להמשיך להתפצל, אבל אחרי הפיצול השני או השילשי התאים משנים את תכונותיהם לעומת התכונות המקוריות. רק ריבוי תאים עובריים (תאי מוצא) נותן פתרון חלקי מאד לבעיות. וולשם הפקתם יש צורך בעובר בתחילת התפתחותו, שקיבל מזון עד סמוך מאד לניתוח. (בקיצור הפלות).
 
התפתחות גדולה בשנים האחרונות

המידע שיש בידיך אינו מעודכן. בדיקות דם מנטרלות חשש ממחלות שציינת. תאים נלקחים מבני-אדם - הרי המטרה היא להגיע לתוצאות רלוונטיות להם. ניתן לקחת תאים מאדם חי או מאדם מת (שתרם גופתו למדע). לחקר הסרטן, למשל, ניתן להשתמש בתאים מגידולים סרטניים שהוצאו או מביופסיות. כיום ניתן להחזיק תאים אנושיים מכל איברי גוף האדם (כולל תאי מוח, כליות, כבד וכו') עד 90 יום! על תאים אלה ניתן לבצע בדיקות רעילות/יעילות ולקבל תוצאות תוך שעות עד ימים. מידע רב בנושא תוכל למצוא באתרים של הארגונים הבאים: ATCC, ECVAM, AVAR, PCRM
 

motyka

New member
בדיקות ברמת התא אולי

אבל לא ברמת המערכת, המנגנון או הסביבה. ואת המידע אימתתי רק אתמול מול פיזיולוג העוסק בחקר עצבים. או יותר נכון שחזור הקשרים העיצביים. ולכן לא יכול להשתמש ברקמות.
 
האם בסופו של דבר או מדברים על

על דברים חיים לא משנה אשר יהיה , עם מערכת עצבים או ללא מערכת עצבים(התאים) התאים החיים,ומנסים לשרוד על ידי פיצול,או דבר אחר הרי אם לא , למה שימשיכו להתקיים עד 90 יום? אני לא מבין בזה יותר מידי , אבל אי מאמין שזה גורם ההישרדות ועיקרון חיים,אפילו אם לא בדיוק יודעים זאת ,בגלל שאנו מדברים על תאים כרגע... ואין אני מאמין שיש לו את ידע המלא באשר הוא על תאים? (תקנו אותי בבקשה בטעויותי) אז השאלה היא , בסופו של דבר,איפה אנחנו בדיוק עושים דבר טוב? תוך כדי הניסויים על עלי חיים,או תאים ביודעין שאנו פוגעים,בהם,כאות נפשו?
 
ענה בעצמך

במה היית מעדיף לבדוק את השמפו החדש? האם בעיני ארנבונים חיים (ראה תמונה), או בתרבית תאים שהופקה ללא גרימת נזק לאף יצור חי?
 
זה ממש , אבל מש לא משנה

עיקרון הוא אותו עיקרון לא משהאיזה תמוה תכניסי להודעה שלך הרי , התאים גם הם יצורים חיים וזה שהתאיםאינם צובחים או בוכים , או מייללים כשאת מנה עליהם ניסויים זה לא אומר שהתא,אשר הוא,בעל חוסר חשיבות כי כך היה , לא הינו מנסים על גבי ריקמות,שום דבר.
 
אפילו במיקרוסקופ

אנו רואים כשאורגניזם אחד נפגע מאחר,יש אפשרות להצילו על ידי תרופה , תוך כדי הניסויים (בדיקות)מוצאים את התרופות הללו לא? תקנו אותי בבקשה אם אני טועה , בכל אשר אמרתי
 
למעלה