היי... *טריגר*

[ירגזי כחול]

היי... *טריגר*

אני יודעת שאני לא ממש שייכת לפורום..... אבל אני צריכה להגיד למישהו... אני כבר לא יודעת מה עובר עליי. אתם מכירים איך דווקא כשאתם חושבים שזה נגמר... זה מכה אותכם יותר חזק מאיי פעם? אז אני, בתקופה דיי מאושרת, פתאום התחלתי להקיא. ועכשיו כמו מכורה לסמים, כמו שהייתי פעם עם ההרעבות... לא יכולה בלי. כל דבר קטן שאני אוכלת - לאסלה. אני יודעת כמה זה דופק אותי ולמרות זאת לא יכולה להפסיק. אני רועדת כמו משוגעת, כל הפנים שלי אדומות ושורפות ויש לי דמעות בעיניים... אני מרגישה דיי אבודה.

 

[ב ל]

הי

אני זוכרת אותך ואת בהחלט שייכת לפורום. מבינה על מה את מדברת... מאוד. "מרגישה דיי אבודה." את חייבת למצוא את הכוחות שלך שוב, חייבת לחזור להבין למה יצאת מזה מלכתחילה. אז נפלת, וקשה לך וכואב לך אבל יש דרך חזרה מהבור הזה שנפלת, את יכולה לקום לאט לאט ולהמשיך הלאה לבנות את עצמך שוב, לראות את העולם שוב. נפילות עוד יהיו, השאלה היא איך תתמודדי איתן. כל נפילה תחזק אותך יותר, תלמד אותך עוד על עצמך, עד שלפני הבור תוכלי לעצור ולעקוף אותו מסביב. "לא יכולה בלי" את יכולה בלי! ההקאות הן רק דרל להקל על עצמך, תמצאי דרכים אחרות... דרכים שלא פוצעות ומכאיבות. מקווה שעוד נשארה בתוכך אמונה שאת עוד יכולה... שאת יכולה להבריא ואת יכולה לצאת מזה... תאמיני בעצמך ותרצי וזה יהיה יותר קל. בהצלחה מתוקה

תשמרי על עצמך טוב טוב ואנחנו תמיד כאן כדי להקשיב... שיהיה לך יום מקסים

טל.

 

[תל-אביבית]

לירון, נכון? ../images/Emo9.gif

היי מתוקה. אני זוכרת אותך. בהחלט. ואני גם מזדהה עם מה שכתבת כאן... לצערי. הרעידות, הפנים האדומות, הפחד, העצב, התחושה של חוסר האונים - של למה לעזעזאל אנחנו חוזרות למקום שאנחנו יודעות מראש שהוא לא טוב ולא הגיוני וכאילו בכוונה בודקות ת'גבולות של עצמנו, מחדש. בינתיים היו לי יומיים די טובים. אני מנסה להחזיק מעמד, לאכול נורמאלי ולאהוב את עצמי. יומיים זה אמנם לא מספיק, אבל זו התחלה. יאללה, מה את אומרת, אולי תצטרפי איתי לדרך החדשה לכבוד השנה הלועזית החדשה שבפתח, ובה נבטיח לעצמנו להיות קצת, רק קצת יותר טובות לעצמנו? מגיע לנו. מגיע לך. לירוני...

 

[Pure SilenCe]

../images/Emo20.gif ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

להרגיש אבודה, להרגיש חסרת אונים מול כל העולם.. להרעבות יש חלק נכבד מזה, כמו גם מהרעידות והפחדים. ואני בטוחה שאת יודעת שזה מה שקורה לך ובכל זאת את בוחרת לעולל זאת לעצמך. איך את מסוגלת? מאיפה לך הכוח להתרסק כך? כבר היית בסרט הזה ושוב את חוזרת אליו..

 

[the silence girl1]

../images/Emo24.gif...

לא שכחתי אותך.. מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב מאתמול.. ואם תרצי, אני פה..

 

[ירגזי כחול]

תודה לכן... אתם פשוט פורום מתוק.

אתן כל כך תומכות.... ואפילו שקשה לי להקשיב לכם ולבצע.. אתן יודעות איך זה.. זה כל כך עוזר לדעת שלמישהו אכפת. המון המון תודה. מקווה שכולכן מקשיבות לעצות החכמות של עצמכן... אוהבת מאוד - לירון

 

[CRAZYIT]

ואת..

אני מקשיבה שגם את מקשיבה לעצות שלנו. שגם את מקשיבה לעצמך... או לפחות מנסה למנוע מעצמך את זה. אין בעד מה, תמיד אנחנו כאן, גם בשבילך.

 

[Pure SilenCe]

../images/Emo23.gif תמיד