בעיטה בבטן
New member
היי טריגר!!!!
אני נמצאת כבר שבועיים בהודו . רוב הזמן נפלא פה . שזה המון בשביל פסימית כמוני.... יש לי סרטי אכילה , כבר המון זמן שלא הייתי ככה . אני מטיילת עם 2 חברות , אחת מהן הייתה אמורה לטייל איתי חודשיים ואחת באה לחודש . בסוף שתיהן חוזרות הביתה ביחד . זה השאיר אותי כאן מאד חוששת , מפוחדת וחרדה לאן אלך ??????? אתמול הרגשתי פיזית ממש רע , הגוף שלי אחרי נסיעה של כמה שעות והסתובבות לחפש חדרים קיבל זבנג . אני יודעת שאני נטל אכילתי , ושאני לא פשוטה בייחוד בזמני אכילה , חשבתי לי שיהיה לי יותר קל . וברור שזה מתחבר איכשהו . אני רוצה להצליח להיות טבעית יותר מול הצלחת בחברת אנשים אבל זה כל כך לא טבעי לי , אני מרגישה חשופה , ערומה . אני מפחדת שאני לא קלילה מספיק , שלא כייף איתי , אני חושבת שרוב הזמן אני די סבבה , עד שמגיע רגע האכילה ויש מעלי ענן שחור שלא מצליח להתרומם או לאכול נורמלי . ואז אני מרגישה גם שקרנית , כי בבית אני אוכלת יותר . ומה אני לעזאזל רוצה להשיג? כל כך לא טבעי לי המקום הזה של לאכול ליד אנשים . וזה קשה . אני לא יודעת מה אני רוצה מכן עכשיו , אולי רק חיבוק שאני כל כך זקוקה וכל כך מתביישת להודות בזה . ובא לי לבכות עכשיו ואני באינטרנט קפה ... בא לי לקלל את עצמי , לצרוח חזק , להכות , לרוץ . אני יודעת שזה פתרון מעפן לרדת על עצמי , אבל אוף אני מרגישה כה מטומטמת . סליחה שאני מתפרצת לפה ככה בלי להגיב , אני ממש צריכה מקום עכשיו ואולי אפילו עצות של התמודדות הגיע הערב . זמן אכילה . אוף .
אני נמצאת כבר שבועיים בהודו . רוב הזמן נפלא פה . שזה המון בשביל פסימית כמוני.... יש לי סרטי אכילה , כבר המון זמן שלא הייתי ככה . אני מטיילת עם 2 חברות , אחת מהן הייתה אמורה לטייל איתי חודשיים ואחת באה לחודש . בסוף שתיהן חוזרות הביתה ביחד . זה השאיר אותי כאן מאד חוששת , מפוחדת וחרדה לאן אלך ??????? אתמול הרגשתי פיזית ממש רע , הגוף שלי אחרי נסיעה של כמה שעות והסתובבות לחפש חדרים קיבל זבנג . אני יודעת שאני נטל אכילתי , ושאני לא פשוטה בייחוד בזמני אכילה , חשבתי לי שיהיה לי יותר קל . וברור שזה מתחבר איכשהו . אני רוצה להצליח להיות טבעית יותר מול הצלחת בחברת אנשים אבל זה כל כך לא טבעי לי , אני מרגישה חשופה , ערומה . אני מפחדת שאני לא קלילה מספיק , שלא כייף איתי , אני חושבת שרוב הזמן אני די סבבה , עד שמגיע רגע האכילה ויש מעלי ענן שחור שלא מצליח להתרומם או לאכול נורמלי . ואז אני מרגישה גם שקרנית , כי בבית אני אוכלת יותר . ומה אני לעזאזל רוצה להשיג? כל כך לא טבעי לי המקום הזה של לאכול ליד אנשים . וזה קשה . אני לא יודעת מה אני רוצה מכן עכשיו , אולי רק חיבוק שאני כל כך זקוקה וכל כך מתביישת להודות בזה . ובא לי לבכות עכשיו ואני באינטרנט קפה ... בא לי לקלל את עצמי , לצרוח חזק , להכות , לרוץ . אני יודעת שזה פתרון מעפן לרדת על עצמי , אבל אוף אני מרגישה כה מטומטמת . סליחה שאני מתפרצת לפה ככה בלי להגיב , אני ממש צריכה מקום עכשיו ואולי אפילו עצות של התמודדות הגיע הערב . זמן אכילה . אוף .
