היי..חדשה ../images/Emo9.gif
כל כך שמחתי למצוא את הפורום הזה. רק עכשיו הבנתי שהרבה עוברות את זה כמוני ^^ אני מאוד רוצה להתייעץ איתכן. אני בת 19, עתודאית. בחיי היומיום אני מסתובבת עם סטודנטים שבוגרים ממני בכמה שנים טובות ולמרות זאת תמיד נמשכתי והתחלתי בקשר עם אלו שבגילי, שמן הסתם נמצאים בתקופה אחרת בחייהם (בעיקר בקרבי). העניין הוא כזה: אני יוצאת עם מ"כ כמעט שלושה חודשים. הוא מטלפן מתי שהוא יכול, שולח לי הודעות מתוקות באמצע הלילה..בקיצור משתדל מאוד. הוא בדר"כ חוזר הביתה פעם בשבועיים, אך הקשר לא היה כל כך רציני על מנת שיתן לי הרבה זמן איכות איתו (גם חששתי לבקש! הנחתי שיש עוד אנשים שהוא רוצה לראות). בחודש האחרון התחלתי להקשר אליו מאוד, אולי בגלל שבפעם האחרונה שהיה בבית כמעט שכבנו. הוא חזר לבסיס ואני ציפיתי בקוצר רוח לפגישה הבאה שהייתה אמורה להתקיים לאחר שבועיים. לאחר שבועיים הוא טילפן ואמר שהוא חוזר עוד שבוע. חיכיתי. לאחר שלושה שבועות (וזה לא עבר כל כך מהר!!) הגיע הטלפון שאמר..שהוא חוזר עוד שבוע. חודש חלף, לא ראיתי אותו כל החודש אבל דיברנו הרבה בטלפון והגעגוע היה עצום. כשהגיע הביתה כבר הייתי מעבר לשלב הייאוש..לא יודעת איך להסביר. למרות שכל ה-4 שבועות הוא שלח את אהבתו דרך הטלפון וטילפן המון, בסופ"ש הוא בקושי היה איתי. היינו שעתיים בבית שלו (וכן, סיימנו את מה שהתחלנו..לא יצא לנו לדבר כל כך בשעתיים האלה) ואז היה צריך ללכת. בשישי בערב יצאנו עם חברים (יש לנו חברים משותפים שלא יודעים על הקשר..מסיבות אחרות) ובשבת הוא היה עם המשפחה כך שלא יצא לי לראות אותו לבד מעבר לפגישה אחת, וגם היא לשעתיים. עצוב לי מאוד ואני לא מסוגלת לתפקד כל כך. ואחרי החפירה אני מעוניינת לשאול אתכן שאלה כזו: קראתי בפורום בעיקר על בנות שהכירו את החבר לפני השירות. האם אתן חושבות שניתן להתחיל קשר במהלך השירות? איך הוא אמור להכיר אותי? הרי שיחות בטלפון שונות מאוד משיחות בפגישות. אני אמורה לבקש (שלא נאמר לדרוש) זמן איכות איתו לבד? איך נוכל ליצור חוויות ביחד אם לא נעשה זאת? אבל..הוא עסוק ואני מבינה את זה. גם כשהצעתי לו שאבוא רק לכמה דקות, לתת חיבוק, הוא אמר שהוא מסדר את הדברים ואח"כ נפגש עם המשפחה....למה בטלפון הוא מסוגל לתת לי כל כך הרבה אהבה ולתאר לי את הגעגוע אליי אבל כשהוא בבית נראה שהוא בקושי זוכר אותי?.....אני לא יודעת איך להגיב! מתוסכלת מאוד. אשמח לשמוע את דעתכן
כל כך שמחתי למצוא את הפורום הזה. רק עכשיו הבנתי שהרבה עוברות את זה כמוני ^^ אני מאוד רוצה להתייעץ איתכן. אני בת 19, עתודאית. בחיי היומיום אני מסתובבת עם סטודנטים שבוגרים ממני בכמה שנים טובות ולמרות זאת תמיד נמשכתי והתחלתי בקשר עם אלו שבגילי, שמן הסתם נמצאים בתקופה אחרת בחייהם (בעיקר בקרבי). העניין הוא כזה: אני יוצאת עם מ"כ כמעט שלושה חודשים. הוא מטלפן מתי שהוא יכול, שולח לי הודעות מתוקות באמצע הלילה..בקיצור משתדל מאוד. הוא בדר"כ חוזר הביתה פעם בשבועיים, אך הקשר לא היה כל כך רציני על מנת שיתן לי הרבה זמן איכות איתו (גם חששתי לבקש! הנחתי שיש עוד אנשים שהוא רוצה לראות). בחודש האחרון התחלתי להקשר אליו מאוד, אולי בגלל שבפעם האחרונה שהיה בבית כמעט שכבנו. הוא חזר לבסיס ואני ציפיתי בקוצר רוח לפגישה הבאה שהייתה אמורה להתקיים לאחר שבועיים. לאחר שבועיים הוא טילפן ואמר שהוא חוזר עוד שבוע. חיכיתי. לאחר שלושה שבועות (וזה לא עבר כל כך מהר!!) הגיע הטלפון שאמר..שהוא חוזר עוד שבוע. חודש חלף, לא ראיתי אותו כל החודש אבל דיברנו הרבה בטלפון והגעגוע היה עצום. כשהגיע הביתה כבר הייתי מעבר לשלב הייאוש..לא יודעת איך להסביר. למרות שכל ה-4 שבועות הוא שלח את אהבתו דרך הטלפון וטילפן המון, בסופ"ש הוא בקושי היה איתי. היינו שעתיים בבית שלו (וכן, סיימנו את מה שהתחלנו..לא יצא לנו לדבר כל כך בשעתיים האלה) ואז היה צריך ללכת. בשישי בערב יצאנו עם חברים (יש לנו חברים משותפים שלא יודעים על הקשר..מסיבות אחרות) ובשבת הוא היה עם המשפחה כך שלא יצא לי לראות אותו לבד מעבר לפגישה אחת, וגם היא לשעתיים. עצוב לי מאוד ואני לא מסוגלת לתפקד כל כך. ואחרי החפירה אני מעוניינת לשאול אתכן שאלה כזו: קראתי בפורום בעיקר על בנות שהכירו את החבר לפני השירות. האם אתן חושבות שניתן להתחיל קשר במהלך השירות? איך הוא אמור להכיר אותי? הרי שיחות בטלפון שונות מאוד משיחות בפגישות. אני אמורה לבקש (שלא נאמר לדרוש) זמן איכות איתו לבד? איך נוכל ליצור חוויות ביחד אם לא נעשה זאת? אבל..הוא עסוק ואני מבינה את זה. גם כשהצעתי לו שאבוא רק לכמה דקות, לתת חיבוק, הוא אמר שהוא מסדר את הדברים ואח"כ נפגש עם המשפחה....למה בטלפון הוא מסוגל לתת לי כל כך הרבה אהבה ולתאר לי את הגעגוע אליי אבל כשהוא בבית נראה שהוא בקושי זוכר אותי?.....אני לא יודעת איך להגיב! מתוסכלת מאוד. אשמח לשמוע את דעתכן
