היי , חדשה פה...
אני לא יודעת מאיפה או איך בכלל להתחיל לכתוב ...אחרי כל המלחמות הכאב והדיכאון שעברתי במהלך חיי. הגעתי למצב של אנורקסיה. תקופה של כמה חודשיים אני מרעיבה את עצמי אני בקושי אוכלת או שותה סגורה בתוך חדריי בייתי לבד עם כאביי.
אני לא יודעת כמה עוד בחורה אחת יכולה לעבור את כל משברי החיים לבדה, הכאב שבלב גובר מיום ליום והדמעות לא פוסקות להן.
אתמול ניפגשתי עם העובדת הסוציאלית שלי ושהיא ראתה אותי היא הייתה בהלם מאיך שאני ניראת שהיא שאלה אותי כמה אני שוקלת כיום שתקתי ולא הייתי מסוגלת לומר לה לאיזה משקל הגעתי מהפגישה האחרונה שלי איתה ועד אתמול שניפגשנו שוב. היא רוצה להשפז אותי בתל השומר ביגלל המצב שאני נימצאת בוא ול לא רוצה להיתאשפז למרות שאני יודעת שאני נימצאת במצב שהוא מסוכן לי מאוד.
אני לא יודעת מאיפה או איך בכלל להתחיל לכתוב ...אחרי כל המלחמות הכאב והדיכאון שעברתי במהלך חיי. הגעתי למצב של אנורקסיה. תקופה של כמה חודשיים אני מרעיבה את עצמי אני בקושי אוכלת או שותה סגורה בתוך חדריי בייתי לבד עם כאביי.
אני לא יודעת כמה עוד בחורה אחת יכולה לעבור את כל משברי החיים לבדה, הכאב שבלב גובר מיום ליום והדמעות לא פוסקות להן.
אתמול ניפגשתי עם העובדת הסוציאלית שלי ושהיא ראתה אותי היא הייתה בהלם מאיך שאני ניראת שהיא שאלה אותי כמה אני שוקלת כיום שתקתי ולא הייתי מסוגלת לומר לה לאיזה משקל הגעתי מהפגישה האחרונה שלי איתה ועד אתמול שניפגשנו שוב. היא רוצה להשפז אותי בתל השומר ביגלל המצב שאני נימצאת בוא ול לא רוצה להיתאשפז למרות שאני יודעת שאני נימצאת במצב שהוא מסוכן לי מאוד.
