tomorrow girl
New member
היי...חדשה, לצערי\=
קוראים לי שירה, או שירע, איך שבא לכם, אני בת 14. זוכרים את תפארת טרטנר, שנהרגה ממרגמה ערב יום כיפור שעבר? התכתבתי איתה באימייל, והרגשתי אליה כמו אחות גדולה. מאז שהיא מתה אני מרגישה רע. רע מאוד אפילו. אני יודעת שזה ממש לא כאילו היא משפחה שלי, אבל מצד שני אני צריכה להתמודד עם זה לבד, כי אף אחד בסביבה שלי לא הכיר אותה. בזמן האחרון אני מרגישה שאני מתחילה לשכוח, וזה כל כך כואב לי... אני מרגישה שאסור לי לשכוח אותה, בחיים. אני ממש, אבל ממש נלחמת נגד לשכוח אותה, ודי מצליחה. אני חושבת עליה כמעט כל היום. חברה אחת שלי אמרה שזה לא טוב לי, שאני צריכה לצאת מזה, אבל אני אפילו לא מנסה,להיפך. אני יודעת שהכאב שלי הוא כלום לעומת כאב של אנשים שאיבדו משפחה קרובה, אבל אני מרגישה שרק כאן יבינו אותי(= שירע.
קוראים לי שירה, או שירע, איך שבא לכם, אני בת 14. זוכרים את תפארת טרטנר, שנהרגה ממרגמה ערב יום כיפור שעבר? התכתבתי איתה באימייל, והרגשתי אליה כמו אחות גדולה. מאז שהיא מתה אני מרגישה רע. רע מאוד אפילו. אני יודעת שזה ממש לא כאילו היא משפחה שלי, אבל מצד שני אני צריכה להתמודד עם זה לבד, כי אף אחד בסביבה שלי לא הכיר אותה. בזמן האחרון אני מרגישה שאני מתחילה לשכוח, וזה כל כך כואב לי... אני מרגישה שאסור לי לשכוח אותה, בחיים. אני ממש, אבל ממש נלחמת נגד לשכוח אותה, ודי מצליחה. אני חושבת עליה כמעט כל היום. חברה אחת שלי אמרה שזה לא טוב לי, שאני צריכה לצאת מזה, אבל אני אפילו לא מנסה,להיפך. אני יודעת שהכאב שלי הוא כלום לעומת כאב של אנשים שאיבדו משפחה קרובה, אבל אני מרגישה שרק כאן יבינו אותי(= שירע.
