היי חברים,
רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שלי... אני בת 17, בחיים לא היה לי חבר ובחיים לא הרגשתי איזשהו צורך בחבר. מיותר להגיד שאף פעם לא נמשכתי לאף אחד. בהתחלה, לפני שנה או שנתיים, חשבתי שזה אולי קשור לזה שאני שונה מבני גילי בהרבה מובנים- מהלבוש ועד להשקפת העולם, אז אולי זה גם קשור להתפתחות ולהתבגרות שלי. ואז עבר הזמן, כולם מסביבי התנסו בכל מיני דברים, ואני לא הרגשתי שום צורך/חוסר של זה. כשמצאתי את הפורום הזה התחלתי לחשוב שאולי גם אני א-מינית, אבל מה שכן, יכול מאוד להיות שהעבר שלי גם משפיע על כל זה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה קטנה וזה השפיע עלי מאוד. גם מבחינת היחס שלי לזוגיות ולנישואין, כי ראיתי את שני הצדדים הקיצוניים- אבא שהחליף בחורות כמו גרביים ואמא שלא הייתה במערכת יחסים קרוב ל10 שנים. אז מה אתם אומרים?
רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שלי... אני בת 17, בחיים לא היה לי חבר ובחיים לא הרגשתי איזשהו צורך בחבר. מיותר להגיד שאף פעם לא נמשכתי לאף אחד. בהתחלה, לפני שנה או שנתיים, חשבתי שזה אולי קשור לזה שאני שונה מבני גילי בהרבה מובנים- מהלבוש ועד להשקפת העולם, אז אולי זה גם קשור להתפתחות ולהתבגרות שלי. ואז עבר הזמן, כולם מסביבי התנסו בכל מיני דברים, ואני לא הרגשתי שום צורך/חוסר של זה. כשמצאתי את הפורום הזה התחלתי לחשוב שאולי גם אני א-מינית, אבל מה שכן, יכול מאוד להיות שהעבר שלי גם משפיע על כל זה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה קטנה וזה השפיע עלי מאוד. גם מבחינת היחס שלי לזוגיות ולנישואין, כי ראיתי את שני הצדדים הקיצוניים- אבא שהחליף בחורות כמו גרביים ואמא שלא הייתה במערכת יחסים קרוב ל10 שנים. אז מה אתם אומרים?
