היי חבר'ה

[ינוקא1]

היי חבר'ה

מאמר שכתבתי על השיטה הטיפולית בה אני עובד פורסם באתר "סינית". מכיוון שהיה כאן בפורום דיון על השיטה בעבר , אני שמח להביא זאת לידיעתכם.

 

[ub8]

תודה על השיתוף

ניכר כי אתה מתנער מכל סוג של עבודה שיש בה ניתוח שכלתני ובטח מעבודה שהיא על פי מתודיקה מובנית. עבודה על פי הרגש זה לא משהו חדש ובכל זאת, קצת קשה היה לי להבין את האיכויות המיוחדות שאתה מביא לטיפול. אני מטפל כבר למעלה מ 10 שנים. גם אני מרגיש אבל לא הבנתי במה שונה האופן שבו אתה מיישם את מה שאתה מרגיש, לאופן שבו אני מיישם. ברור שאנחנו שונים (כל אחד והאכויות שלו) אבל מבחינה מהותית, אם שנינו עובדים על פי רגש, אז מה השוני מבחינה רעיונית ? אני כבר למעלה מ10 שנים מטפל. שנים רבות מתוכן, באופן מאד אינטנסיבי ובאיזשהו מקום, יש לי הרגשה שבדרך שבה אתה מביא את הדברים, יש משהו קצת יומרני. השאיפה האוטופית למשהו שבו הטכניקה לא קיימת, אלא מה שקיים הוא רק הרגש במלא עוצמתו והחיבור למטופל הוא אבסולוטי, הרגשה זו מוכרת לי (מתוך התנסות כמובן). נראה לי שלמקום הזה אתה חותר. אני צודק ? בכל אופן, במידה ויש לך משהו מיוחד, הרגיש לי שזה עדיין לא מגובש ברמת השיטה. (כזו שאפשר ללמד אותה כמו שלומדים כל שיטה אחרת). מעניין אותי לדעת כיצד אתה מיישם את תחושותיך, ביחד עם הידע על נקודות הדיקור, הדפקים והמרידאנים ? אני באופן אישי אשמח לקבל ממך טיפול על מנת להרגיש את מה שאתה מדבר עליו.

 

[ינוקא1]

תודה על התגובה ../images/Emo140.gif

עבודה בעיסוי רפואי או בשיאצו אצל מטפלים טובים , היא אכן עבודה שמאוד בנויה על הרגשה. ולכן אני בהחלט מבין שאתה מתפלא מה ה"ביג דיל" כאן. הביג דיל הוא מכיוון שדיקור זה מאוד מאוד שונה מהצורה בה אתה עובד : בשיטה הרגילה אני פשוט כותב על דף את כל הסימפטומים , משייך אותם לסינדרומים , ואז בוחר נקודות. לדוגמה - בא אלי מישהו ומתלונן על הרגשת חום לקראת הערב , אני גם רואה שיש לו כפות ידיים ורגליים חמות ופנים קצת סמוקות , בתשאול אני גם מגלה שיש לו שתן צהוב ושהוא כל הזמן צמא. בבדיקת לשון אני רואה שהלשון אדומה מאוד (זה גם מעיד על חום). בבדיקת דופק אני מרגיש דופק מהיר וריק (דופק מהיר - מעיד על חום , ריק מעיד על חוסר חומר). כל הסימפטומים הללו מכוונים אותי למה שנקרא "חסר YIN" שזה בעצם חום על רקע של חסר חומר בגוף. ואז אני הולך לספר הנקודות ומחפש נקודות שתבנינה YIN ותקררנה את הגוף - סתם לדוגמה LIV9 , SP10 , ST36 , TW11 ,LI11 ועוד ועוד. זו דוגמה לטיפול בשיטה הרגילה. וכך עובדים מטפלים ברפואה סינית. השיטה היא בעיקרה מאוד אנליטית ושכלית. גם גישות "מפותחות" יותר של רפואה סינית (כמו חמשת האלמנטים שלמדתי , או גישת הSTEMS) מוסיפות עוד כלי אבחון (לפי אסטרולוגיה או לפי המיון של הסינדרומים). דהיינו לפי הגישות הללו אני אגלה שאצל המטופל הקודם , למשל , אלמנט העץ תוקף את האדמה וזה גורם לשאיבה מוגזמת מאלמנט המיים ולחסר הYIN , ואז אני אבחר בנקודה כמו SP16 שמאזנת עץ ואדמה. גם השיטות הללו עדיין מאוד אנליטיות ושכליות. לעומת זאת : בדרך אותה אני מתאר אין מיקומי נקודות קבועים , אין תפקודים קבועים של נקודות , וגם אינני משייך את האדם לסינדרומים - כי בניגוד לתיאור המקרה שהבאתי כאן שהוא היה מאוד "מכוון מטרה" בדרך כלל כשמגיע אלי מטופל יהיו אצלו הרבה סינדרומים מעורבים. גם הדופק והלשון לא יהיו כל כך חד משמעיים. אני בא למטופל נקי , לא משייך אותו לשום סינדרום , בדיוק כמו שאתה לוחץ על נקודה בעיסוי כי הרגשת שצריך ללחוץ , אני שם שם מחט כי הרגשתי שצריך לשים מחט. דווקא בגלל שאתה מטפל במגע לפי הרגשה אז נראה לך שאין במה שאני אומר שום חידוש , כי מבחינתי דיקור נובע מטיפולי מגע ! אם אתה מטפל במגע לפי הרגשה אז כבר עשית את "רוב הדרך" מבחינת שיטת הדיקור עליה אני מדבר. בהחלט יש לי משהו מגובש ברמת השיטה , אבל זה תרגול מאוד סזיפי. זה לא משהו עם הרבה תיאוריות וסודות מקצועיים. לגבי שילוב הידע עם תחושותי : בהתחלה ניסיתי לשלב את הידע המסורתי עם מה שהרגשתי , לאחר נסיונות חוזרים ונשנים הבנתי שזה לא יוביל לשום מקום. ראיתי כל כך הרבה חוסר התאמות עד שבהדרגה זנחתי יותר ויותר את את התיאוריות. אם אתה מטפל לפי הרגש , אז אתה מטפל טוב. אינך צריך לטפל לפי הרגש שלי - אתה כמובן צריך לטפל אך ורק לפי הרגש שלך. זה כל השוני וזה אחלא - ככה זה צריך להיות. לגבי פגישה - אשמח מאוד. נראה לי שזה יצטרך להיות אחרי החגים. אם יש לך קליניקה בתל אביב נוכל להחליף טיפולים פעם אחת.

 

[eshiatsu]

מאמר נכון ומעניין

גם לי הספר של צביקה קלישר ואנדו עשה בום רציני מעניין אותי מה הכוונה ב"עיפעוף" חג שמח חגי קירשבלום - מטפל שיאצו מומחה האתר שלי

 

[ינוקא1]

../images/Emo51.gif חגי.

לגבי העפעוף , המדובר בחלק משיטה שנקראת ביורגונומי. ממציא השיטה , רפי רוזן מצא כי העפעף הוא כלי טוב לחישת אנרגיה - כאשר הוא נמצא במצב מסוים ורפוי , אז כל הרגשה קלה של אנרגיה גורמת לו לרטוט - כמו מיתר. ניתן להתאמן על זה , ובעזרת זה לחוש אנרגיה. חישת האנרגיה הזו יכולה לשמש ל"תקשור" , למשל - לשאול שאלה ולקבל עפעוף אם התשובה כן (כמו מטוטלת) , יכולה לשמש ל"סריקה" של המטופל ולבדיקה האם יש לו כל מיני דברים ועוד. הביורגונומי הרגיל מתבצע בדרך כלל לא על האדם אלא על "העתק אנרגטי" דמיוני של המטופל שהמטפל מדמיין. הביורגונומי היא שיטה שלמרות שאני משתמש בה המון , הרגשות שלי כלפיה הן די מעורבות ולא הייתי ממליץ עליה לכל אחד. יש בה סכנות מסוימות ואפשר להגיע בעזרתה למקומות "לא נקיים". גם היום הצורה בה אני מטפל שונה מהביורגונומי ה"קלאסי". מה שכן העפעוף כ"חוש" איננו קשור אליה בהכרח - זאת אומרת ניתן לטפל בביורגונומי גם בלי לעפעף (אם מפתחים למשל רגישות גבוהה לאנרגיה בידיים) וניתן לעפעף ולהשתמש בחוש הזה גם בלי לטפל בעזרת הביורגונומי. חשוב לי להדגיש כי ניתן להגיע לכל מה שאני מדבר עליו במאמר גם בלי להשתמש בחוש הזה , וניתן לפתח חישת אנרגיה בדרכים רבות.