היי הודיה../images/Emo23.gif
הדבר הראשון שעלה במוחי: זה מאד IN להיות בטיפול פסיכיאטרי ואת בחברה מאד טובה ומכובדת. איני יודעת איך זה בדרום הרחוק, אבל בת"א ובמרכז גם מדברים על כך מאד בחופשיות (ואיני מתכוונת רק ל OCD) ואין בכך אלמנט של בושה. אבל, בינינו, זו תשובה די מטופשת למה שכתבת. הודיה, יכול להיות שהרחמים העצמיים וההערכה העצמית קשורים לאו דוקא לטיפול התרופתי? אני חושבת שבתור התחלה כדאי לנסות לקחת דף נייר ועט ולכתוב את כל הדברים הנהדרים שבך. מה את כן אוהבת בהודיה, מה את מעריכה בעצמך. אחר כך לעשות ראש פרק קטן חדש: איזה דברים טובים אנשים אחרים חושבים עליך. רק הדברים הטובים. אפילו תקשטי קצת את הדף ואולי תכתבי בטושים עם צבעים, ותתלי בחדר, ותקראי שוב. הודיה יקרה - את נפלאה! חיבוק תמי
