דוקטור קלינית
New member
היי בנות 
("היי שיף!!!!") באמת,מה שלומכן? שתדעו לכן שלמרות שאני לא כותבת כאן, אני נכנסת פעם בשבוע-שבועיים ומשתדלת לקרוא כי מה לעשות, התמכרות נשארת התמכרות
. האמת שהרבה פעמים רציתי לכתוב הודעה של מה קורה איתי והכל, ופשוט לא היה לי כח..אז הנה זה בא, ואפילו שיש סיכוי טוב שאני כותבת לעצמי- אני אכתוב בכל זאת. אז אני כבר בעיצומו של החודש התשיעי (!) לשירות הלאומי שלי, ובחיי שלא האמנתי שזה יעבור כל כך מהר. עד שהספקתי להתרגל לעובדה שאני ישנה בחדר עם עוד 2 בנות, שאני עובדת מינימום (מינימום, כן?) 10 שעות ביום, שהרבה מהזמן שלי הולך על נסיעות (שימו לב לשנינות..), שהאנשים בירושלים הרבה יותר פריקים (במובן של מוזרים) מאשר התל אביבים למשל, עד ששמעתי ירושלמי אומר מ-אתיים ועד שקלטתי ששוק מחנה-יהודה הוא שוק אמיתי ולא השוק שיש פה בנתניה- אני אוטוטו עוזבת, וזה די עצוב. מאד עצוב אפילו. מוזר לי לסכם שנה שעוד לא הסתיימה, אבל אם אני ארצה ואם לא- יש תחושה של סיום, של סופשנה. גם בבתי הספר שאני מלמדת בהם כבר מתכוננים לסוף שנה, ואפילו התלמידים שלי כבר רוצים שנתכנן את מסיבת הסיום שלנו ונעשה רשימות- מה כל אחד יביא ואיך הם ייפרדו ממני ואם אני אתן להם את הכתובת שלי ואם נוכל לשמור על קשר (בטח שכן!!!! איך אני אחיה בלי לקבל עדכון שבעי מקארין ועדן על איזה סרט הן ראו השבוע? ומי ימשיך לשלוח לי מדבקות של ארתור אם לא דניאל החמוד?
). בקיצור, השם ישמור, השנה נגמרת. מה שנמצא לי עכשיו בראש זה בעיקר שאני מאוהבת בירושלים, ואם פעם צחקתי על בת דודה שלי שאמרה לי שהיא מתה על ירושלים- היום אני לא מבינה איך יכלתי להגיד שתל אביב יותר שווה.. כי ירושלים כל כך הרבה יותר. יש בה הכל מהכל- אנשים ומקומות ונוף ודברים הזויים ומגניבים ומוזרים ומיליון סוגים מכל דבר, והשוק המגניב בעולם (עם דוכן החלבות הכי שווה בעולם וחנויות הממתקים הכי שוות בעולם). וגן הוורדים שליד הכנסת כזה יפה, אפילו כשאת נמצאת שם עם חברה ועוד איש הזוי שמיליון אחוז שהוא איזה סוכן שב"כ שמשחק אותה כאילו הוא קורא שם עיתון רק כדי להשגיח שאין איזה מישהו שרוצה להתנקש בחייו של אהוד אולמרט שבדיוק יוצא ממשרד החוץ שממול, והמאבטח קורץ לנו ואומר לנו שבכלל לא שמנו לב (ברור, כי מיליון מכוניות שחורות שצופרות ועושות רעש ואורות לא מושכות סקרנות בכלל). ובכל הכנות- עם כל בתי הקפה הפלצניים של תל אביב, והשוקולטיירים האנינים והדברים הטעימים האלה- אין, פשוט אין כמו משולשי השוקולד של נאמן. ובכלל, נאמן אימפריה, ושיתרחבו כבר מעבר לירושלים (או שלא, כי אז זה כבר לא יהיה מיוחד). והכי מגניב ללכת בירושלים ולהתלהב שאתה מכיר כל מיני נקודות ציון מ'מישהו לרוץ איתו'- טליתא קומי, וליפתא כמובן, ומסעדת 'סימה', והשוק, ובית החולים הנטוש שהוא המעון של פסח והכל. ולהקשיב לנגנים ולנערים והנערות האבודים של כיכר ציון, שגורמים לך לתהות אם באמת יש בירושלים טיפוסים כמו פסח בית-הלוי, ואם באמת יש מקומות כמו המעון של פסח בית-הלוי, והכי מגניב לאכול ב'בורגרס בר' מאחורי המדרחוב ולהצטלם עם מי ששיחק את שומר הראש של פסח (איך קוראים לו בסרט? שכחתי) שנותן לך גם פלאיירים להופעה שלו בצוללת הצהובה בתלפיות. והעניין הזה עם השכונות.. באיזו עיר יש כל כך הרבה שכונות? וכל כך הרבה קווי אוטובוס? ומי זה לעזאזל הנהג של קו 8א', שפשוט מסתובב בכ-ל ירושלים (אני מוכנה להישבע שעל 95% מתחנות האוטובוס בירושלים כתוב קו 8א'. מטורף) במסע הקסום לעבר כפר שאול? אני יכולה להמשיך ככה שעות, אני מרגישה שאני חיה כל חיי בירושלים...אין, מדהימה. תבקרו. מעבר לזה שהיא עיר מדהימה, היא גם עיר הבירה שלנו והיא כל כך מאבדת את המעמד שלה (ואת היהדות שלה) וזה כל כך עצוב. ירושלים חייבת להיכנס למודעות הרבה יותר חזק, ולא ע"י זה שהצבא שולח חיילים לבקר בהר-הרצל כל יום ראשון במסגרת תרבות יום א'. אין לי מושג איך זו נהפכה להודעת יחצנו"ת לירושלים, אבל העיקר שנהניתי אז באמת, ממרום 9 וקצת חודשי השירות הלאומי שלי, אני מכריזה קבל עם ועדה: א. ירושלים הכי שווה בכל העולם ב. אוטובוס אקורדיון זה כיף, במיוחד כשחוזרים מקניון מלחה עם הרבה שקיות ומצברוח כפיתי לחלוטין (מלשון כפית,כן?) ג. ירושלים שוברת את שיאי רשתות הסופרמרקט לחרדים, וזה כיף כי זה זול וכי יש שם מוצרים שבחיים לא הייתן חושבות עליהם. וחוצמזה, איפה עוד תמצאו סקיפי אמיתי עולה 15 שקלים?! ד. תבואו לבקר. בשיא הרצינות. יש לי דירה ואני אשמח לארח אתכן ואני ממש ממש ממש רצינית! אוהבת המון,שמרו על עצמכן. תחשבו על מה באמת חשוב בחיים, אל תעשו שטויות. אל תעשו דברים שתתחרטו עליהם, תחשבו על אחרים. לילה טוב (בתמונה- נוף מאחד מבתי הספר שבהם אני מלמדת.)
("היי שיף!!!!") באמת,מה שלומכן? שתדעו לכן שלמרות שאני לא כותבת כאן, אני נכנסת פעם בשבוע-שבועיים ומשתדלת לקרוא כי מה לעשות, התמכרות נשארת התמכרות
אז באמת, ממרום 9 וקצת חודשי השירות הלאומי שלי, אני מכריזה קבל עם ועדה: א. ירושלים הכי שווה בכל העולם ב. אוטובוס אקורדיון זה כיף, במיוחד כשחוזרים מקניון מלחה עם הרבה שקיות ומצברוח כפיתי לחלוטין (מלשון כפית,כן?) ג. ירושלים שוברת את שיאי רשתות הסופרמרקט לחרדים, וזה כיף כי זה זול וכי יש שם מוצרים שבחיים לא הייתן חושבות עליהם. וחוצמזה, איפה עוד תמצאו סקיפי אמיתי עולה 15 שקלים?! ד. תבואו לבקר. בשיא הרצינות. יש לי דירה ואני אשמח לארח אתכן ואני ממש ממש ממש רצינית! אוהבת המון,שמרו על עצמכן. תחשבו על מה באמת חשוב בחיים, אל תעשו שטויות. אל תעשו דברים שתתחרטו עליהם, תחשבו על אחרים. לילה טוב (בתמונה- נוף מאחד מבתי הספר שבהם אני מלמדת.)
