לא צריך לרדת לרמה של העבריינים
אפילו לאייכמן לא נתנו עונש של עינויים, אלא עונש מוות גרידא - ולדעתי בצדק. אילו היו נותנים לו עונש של עינויים גופניים, אז היינו יורדים לרמה שלו, ואז אנחנו כבר לא יכולים לבוא אליו בטענות. החוכמה היא לעשות צדק, שכמובן כולל ענישה, אך מבלי לרדת לרמה המוסרית של הפושעים.
אני גם לא מאמין שזה יעזור. ככלות הכל יש לא מעט מקרי אונס שמבוצעים ע"י גברים שאינם סבורים שזה אונס. הם אומרים "היא פיתתה אותי", "היא גירתה אותי", "היא נתנה לי להבין שהיא רוצה" וכו'. גברים כאלה עלולים לחשוב שייצאו זכאים (ראה/י הנשיא לשעבר קצב), וחוק שמאפשר עינויים לא ירתיע אותם.
ההנחה שאנשים נרתעים מענישה קיצונית - אין לה על מה שתסמוך. עובדה שקיימת בחברות מסוימות התופעה של נקמת דם: אדם רוצח אדם אחר למען הנקמה (שזה אומר מבחינתם כבוד), למרות שהוא יודע שהתוצאה תהיה שירצחו גם אותו.