היי בנות
אני חדשה בפורום וטריה באבל. אמא שלי נפטרה לפני חודשיים מהמחלה הארורה.
שמעתי על הפורום דווקא מאבא שלי (ואל תשאלו אותי מאיפה הוא שמע...)
לקחו לי שבועיים לעזור אומץ ולהרשם, אני לא יודעת למה.
בכל מקרה, אני שמחה להיות כאן ומקווה לחזק ולהתחזק.
ואם כבר פתיחות...זה הגיוני שאני לא מאמינה שזה באמת קרה? שאני מרגישה שתכף היא יורדת במדרגות או נכנסת בדלת?
בסופו של דבר מבינים??? ההבנה נראית לי כל כך רחוקה.
וזה לא שלא ידענו שזה הולך לקרות. אני הייתי חלק ושותפה מלאה בטיפול של אמא שלי עד הדקה האחרונה.
בחרנו להשאיר אותה בבית עד הסוף, כך שאני ואבא שלי טיפלנו בה במסירות ובאהבה גדולה.
כאן אני יכולה לציין שיש לי שני אחים צעירים ממני, והאחריות הזו של הבכורה מבלבלת אותי מאוד.
אני לא יודעת מה אני מצפה לשמוע מכן...אולי אחות בכורה שתשתף אותי? אולי מישהי שעדיין לא מאמינה שזה קרה?
אשמח לשמוע כל דבר. תודה ושבת שלום לכן.
אני חדשה בפורום וטריה באבל. אמא שלי נפטרה לפני חודשיים מהמחלה הארורה.
שמעתי על הפורום דווקא מאבא שלי (ואל תשאלו אותי מאיפה הוא שמע...)
לקחו לי שבועיים לעזור אומץ ולהרשם, אני לא יודעת למה.
בכל מקרה, אני שמחה להיות כאן ומקווה לחזק ולהתחזק.
ואם כבר פתיחות...זה הגיוני שאני לא מאמינה שזה באמת קרה? שאני מרגישה שתכף היא יורדת במדרגות או נכנסת בדלת?
בסופו של דבר מבינים??? ההבנה נראית לי כל כך רחוקה.
וזה לא שלא ידענו שזה הולך לקרות. אני הייתי חלק ושותפה מלאה בטיפול של אמא שלי עד הדקה האחרונה.
בחרנו להשאיר אותה בבית עד הסוף, כך שאני ואבא שלי טיפלנו בה במסירות ובאהבה גדולה.
כאן אני יכולה לציין שיש לי שני אחים צעירים ממני, והאחריות הזו של הבכורה מבלבלת אותי מאוד.
אני לא יודעת מה אני מצפה לשמוע מכן...אולי אחות בכורה שתשתף אותי? אולי מישהי שעדיין לא מאמינה שזה קרה?
אשמח לשמוע כל דבר. תודה ושבת שלום לכן.
