היי בנות:(

מסק28

New member
היי בנות:(

מה שלומכן?
בבקשה תעזרו לי במה אתם חושבות פלייזזז......
היו לי שתי חברות מאוד מאוד מממממאאאווודד טובות. איך שגיליתי את האנדו ורשמתי בפייסבוק שלי שאני עושה ניתוח - הם לא התקשרו ולא התעניינו ולא שאלו כלום רק אנשים שהם חברים רחוקים רשמו לי בהצלחה והתעניינו - הכאב היה גדול . התנתקתי מהם מיידית וגם ידעתי שהם רוצות הריון ובגלל שהפלתי פעמיים חיפשתי תירוץ לא להיות איתם בקשר כדי לא לדעת שהצליח להם ולראות את הבטן המכאיבה ככככללל כךךך. אחת חודש תשיעי ואחת חודש שישי עכשיו ואני החודש מוותרת על הריון ועולה על דיכוי שלא מרצוני אלא בגלל שיש לי את כל התסמינים של אנדו בסרעפת ולא רציתי להאמין רצתי בין רופאים ובדיקות שכרגיל באנדו לא הראו כלום - יש לי רק אנזימי כבד שקופצים מדי פעם וציסטות בלוע ובגרון שבביפסיה לאחד התגלה כפיברומה (מעבדה של מאיר בדקה את זה) הייתי צריכה לבקש שישלחו ויבדקו ספציפית אם זה אנדו - נקודות אדומות מגעילות ומושלמות שצמחו בדיוק בתקופה שהאנדו התפרץ לו בשיא עוצמתו........ עכשיו אני אמורה לקבל מחזור עוד שבוע וחצי ומפחדת מאוד - האם ויסבל מדכא מחזור וגורם לו לא להגיע? מישהי לוקחת? כל כך כואב לי בודדתי את עצמי מרצון כי חשבתי על מאזניים של מה עדיף : מצב נפשי קשה וללכת לברית או להתנתק - העדפתי לאבד חברה....... תעזרו לי בבקשה מה הייתם עושות מצד אחד אני מתה להרים טלפון מצד שני (ראיתם אותי חייכנית) אבל אני מרייירה ולא אוכל לדבר רגיל עם החברות ולא רוצה שידעו מה עוברת או עברתי. לחברה שבחודש התשיעי יש חבר טוב שבקושי מכיר אותי אבל ראה בפייסבוק שרשמתי על הניתוח הוא בן 27 נלחם בסרטן ואיבד את הארוסה שלו לסרטן..... הוא הרים אלי צלצול ומעודד אותי ומבין אותי ונותן לי עצות טובות אני חושבת שהוא רצה לשדך"" ביני לחברה שוב אבל לא הזכיר את זה אחרי מה ששפכתי לו........
אני מרגישה אדם רע אבל כל כך היה כף וקל לדבר איתכן בנות ולשמוח וכן יהיה לי קל יותר ושמח על בחורה עם אנדו שהצליחה (מגעיל אבל זה איך שאני מרגישה). אני ממש רוצה גם ניתוח בחול אצל המומחה אנדו לסרעפת ואני רק רוצה ניתוח ומפנטזת על זה כי ככה לא אוכל ולא מוכנה לחיות.......
 


היי.
אני לגמריי מבינה את ההרגשה שלך שאת מרגישה לבד. כי אני גם עוברת משהו דומה בתקופה האחרונה.
לפעמים שמגיעים לתקופה קשה חושבים שהחברים הכי טובים יעמדו לצידך ולא תמיד זה קורה כך ומגלים דברים לא נעימים. אני גיליתי את זה על החברים שלי ומאוד התאכזבתי מהם.
תעטפי את עצמך באנשים שעושים לך רק טוב ואנשים שתומכים בך.
לפעמים אין ברירה וצריך לנתק קשרים שכבר לא עובדים. אבל אל דאגה בסוף מוצאים את האנשים שיעשו לך רק טוב ושיהיה להם אכפת ממך.
אם את צריכה משהו או לדבר עם מישהו אני כאן בשבילך
ואני באמת מתכוונת לזה.

מאחלת לך המון המון המון המון בהצלחה בניתוח!!!!!
ותרגישי טוב ושהניתוח יעבור בשלום


ואני רוצה לשמוע עדכון מה קורה איתך
 

liats80

New member


היי יקירה,
ניסיתי לחפש חומר באינטרנט לגבי המחזור עם ויזאבל ולא מצאתי.
למיטב ידיעתי זה כמו גלולות. לא אמורים לקבל מחזור, אבל ייתכן והוא יגיע בכל מקרה. ככה הבנתי אבל לא מצאתי אסמכתות לזה.תנסי לשאול את הרופא שלך, או אפילו תתקשרי לבאייר בטוח יש מחלקת שירות שתוכל לענות לך באופן כללי (אבל לא ספציפי למקרה שלך).
תראי, חברויות הן לא תמיד דבר פשוט. לא תמיד חבר יודע מה אנחנו מצפים ממנו. גם כשלנו נראה שזה טריוויאלי. אז כן נראה לי טריוויאלי שחבר יתקשר ויתעניין מה שלומך לפני ואחרי ניתוח. יכול להיות שהם לא באמת חברים, ויכול להיות שהם פישלו. ויכול להיות שהחברות שלך לא ידעו איך להתמודד עם מה שעובר עלייך. אולי הן לא ידעו מה לומר... יכול להיות שזה לא נעשה מרוע או חוסר אכפתיות, אלא מפחד ואולי קצת טפשות. הכל יכול להיות.
כתבת גם שאת לא רוצה שידעו מה את עוברת או עברת. זה אומר שהן לא יודעות כלום על האנדו וההפלות? כי אז אולי הן פשוט לא יודעות שבכלל קיימת איזשהי רגישות לעניין.
השאלה היא עד כמה החברות חשובה לך...
באופן אישי אני מאוד מאמינה בתקשורת וכנות. אם חבל לך לאבד את החברות האלו אבל יחד עם זאת התאכזבת מהן, אולי כדאי פשוט לדבר איתן על זה? לא בכעס ועצבים, אלא שיחה רגועה ללא האשמות. פשוט תגידי מה את מרגישה. זה לא אומר שאת חייבת לפתוח ולספר להן הכל אם את לא רוצה. אבל כן לשתף מה ציפית ומה איכזב אותך ולמה.
הרבה פעמים צריך לעשות איזשהו תאום ציפיות מראש כי אחרת אחרים לא יענו על הציפיות שלך. הן לא אמרות ולא יכולות לקרוא ולדעת מה את מצפה מהן. בעיקר אם הן לא יודעות מה את עוברת.
לגבי הריונות... זה בכלל לא פשוט. כשאת בטיפולים לראות בטן עגולה או בייבי בעגלה. אלו דברים שאיפשהו צובטים בלב. אין הרבה מה לעשות בענין. זה נושא שמדברים עליו הרה בפורום פוריות.
הכל לגיטימי. את צריכה לעשות מה שטוב לך. אני לא חושבת שיש משהו רע בלומר לחברה שאת שמחה בשבילה אבל קשה לך כי הדבר המקסים הזה שיש לה הוא בדיוק מה שאת לא מצליחה להשיג. זה לגיטימי לא להגיע לברית אם זה קשה ומכאיב לך. ואם את לא מעוניינת לספר אז עדיין אפשר להמנע מללכת לברית כמובן. אבל כן, כשלא מספרים צריך לקחת בחשבון שיווצר ריחוק מטבע הדברים. וגם זה בסדר.
מעבר לכל זה, אולי שיחה עם אדם מקצועי יוכל לעזור לך להתמודד עם הרגשות שלך ועם המרירות כך שתוכלי לחדש את הקשרים מבלי להרגיש שזה פוגע בך.
הגישה שלי היא לנסות לשמור על קשרים ולא להפסיד עוד ועוד בגלל הטיפולים.
יכול להיות שכל מה שכתבתי זה שטויות ולא רלוונטי למצב. וכמובן שלמרות שנפגשנו אני לא מתיימרת להכיר אותך ולדעת מה נכון לך. את זה רק את יודעת. מה שחשוב זה לנסות להבין מה באמת נכון לך, מה טוב לך ואז לנסות להגיע למצב הזה שאיתו את יכולה לחיות.
תרגישי טוב!

ליאת.
 

פז08

New member
מסקוש.....


את אדם מקסים!! את בכלל לא אדם רע. זה כל כך טבעי שתחושי את מה שאת חשה.... תזרמי עם הלב ותעשי מה שאת מרגישה שטוב לך כעת.
אם את מרגישה בודדה - את מוזמנת להרים טלפון. אנחנו גרות באותה עיר, אשמח להיפגש ל-
.
בנוגע לויזבל- הרעיון הוא לדכא מחזור ולטפל באנדו'. אבל בתחילה ייתכנו למיטב ידיעתי דימומים לא סדירים עד הדיכוי.....
אני גם עומדת להתחיל טיפול בויזבל. אני מקווה שזה יגרום אצלי לשקט תעשייתי.
תחזיקי מעמד. את בידיים טובות. אפשר להסתדר גם בלי ניתוח בחו"ל. תני צ'אנס לויזבל.....
בינתיים שולחת
וגם
 

ha1231

New member
הרבה בריאות.....


לפעמים לא יאומן מה אנשים עוברים בחיים ואיזה מחלות יש.... אני מאחלת לך הרבה בריאות ושהניתוח יעבור בהצלחה, אמן...

לגבי הרגשת הלבד הזאת, אני חושבת שרק מישהי שעוברת את מה שאת עוברת או לפחות מרגישה כך, יכולה להבין אותך. יש לנו הרבה ציפיות מהחברים שלנו, אך בסופו של דבר מי שעומד לצידנו ואתנו זו המשפחה הקרובה שלנו שתמיד מעודדת ונותת תמיכה ועזרה.
 
קבלי


מש קשה לי לקרוא כמה את סובלת... לפי מה שהספקתי להכיר אותך על גבי הפורום את בחורה מקסימה, חזקה, תומכת ועוזרת. אני ממש מבינה את הקושי בללכת לברית או לראות את כל החברות סביבך מתעברות, ואת צריכה לעבור גהינום בשביל זה. טבעי מאוד שתרצי להתרחק ולא ללכת. אם יש משהו טוב שלמדתי מהאנדו הארור הזה הוא להקשיב לעצמי, לגוף שלי ולהרגשה שלי. אין סיבה להתייסר, תקשיבי לעצמך! תאמיני לי, חברים טובים ישארו שם גם עם כל הקושי, ויתכן גם שתאבדי כמה חברים טובים בדרך, אבל אין כמו ההקשבה לרצונות שלך ולגוף שלך. אחר כך היסורים והעצבות לא שווים את זה שתעמידי פני שמחה ותקרעי מבפנים. זה כואב לגלות שחברים שחשבת שהם טובים מתעלמים, אבל!! ויש אבל גדול! אני שמתי לב על הרבה חברים טובים שלי שהם פשוט נעלמים או משתתקים כשאני מדברת על המחלה או על הסבל שלי. בהתחלה מאוד כעסתי, שאני שופכת את הלב והם מעבירים נושא עד שידיד מאוד טוב שלי אמר לי, אני אף פעם לא יודע להתמודד איתך כשאת כואבת או עצובה, אין לי מה להגיד, אני מרגיש חסר אונים ואני לא יודע איך להתנהג. זה פתח לי את העיניים להבין שלפעמים זה לא מתוך רוע, אלא מתוך חוסר אונים, מה אומרים למישהו במצב כזה?
מקווה בשבילך שהמחזור שיגיע יהיה קליל כמו בפרסומת לתחבושות! :) ושתרגישי טוב ומהר!
 

זואילי

New member
מתוקה אחת


אני חושבת, כמו שכבר נכתב כאן לפניי - חברותינו ה"רגילות" כנראה לא יודעות איך "לאכול" אותנו. תחשבי על מצב הפוך, אם את צריכה להתמודד ולהכיל חברה שמספרת לך על מצב שאינך מכירה מהתנסות אישית, על כאב גדול וחוסר אונים - איך את היית מגיבה, מה היית אומרת או לא אומרת.

כאן בינינו - אנחנו מבינות אחת את השנייה, את הפיזי והנפשי ומקבלות הכל בהבנה גדולה כי כולנו באותה הסירה.
אבל עם חברות שלא מכאן - זה הרבה יותר קשה.
ואז השאלה היא מה רמת השיתוף ביניכן.

אין לי פייסבוק, אני לא מבינה בדרך התקשורת הזאת. אין לי מושג איך הייתי מגיבה אם דבר כמו ניתוח הייתי מגלה בפייסבוק כשמדובר בחברה טובה. עם חברות טובות - אני מדברת. לא שולחת מסרים. כי אין כמו לדבר ואין כמו קשר חברי אחת על אחת.

אולי, ואני רק תוהה כי כאמור אין לי מושג במדיום הפייסבוקי - הודעה על ניתוח שנשלחת לכל החברים שלך בפייסבוק נקראת כמשהו לא כזה וואו?? כאילו, עוד עדכון על הדרך? אין לי מושג. אולי חברה טובה כן היתה מצפה שתספרי לה בפורמט אישי יותר ולא דרך קריאה המונית בפייס?
חברים רחוקים איחלו לך בהצלחה והביעו עניין - כי מה עוד הם יכולים לעשות עבורך אם הם חברים לא קרובים?
חברה קרובה - מתעדכנת לגבייך רק בדרך כזו, כשכבר קיים גם ככה ריחוק מסויים (האם דיברתן על הריחוק וסיבותיו?) - יש כאן עניין של ציפיות. ואם הקשר ביניכן השתנה בגלל דברים שכל אחת מכן עוברת, אבל לא היה תיאום ציפיות לגבי התקופה החדשה - זה מתכון לאי הבנות ולאכזבות גדולות.

גם לי יש מעגל רציני של חברות לא אנדואיות שאמנם הקשר לא ניתק, אבל מאוד התדלדל. גם אני ויתרתי על הרבה אירועים בהם ידעתי מראש שלא אהיה מסוגלת לסבול את הכאב הנפשי שזה יביא לי. זה מן הסתם הביא לכך שאחרי מס' סירובים שלי, כבר לא הוזמנתי בכלל. אז קיבלתי גם את זה כי *אני הבאתי את עצמי למקום הזה*.
הרי גם להן לא נעים להזמין אותי שוב ושוב ואני כבר אפילו לא צריכה לתרץ אלא מסבירה למה לא מתאים וזה אף פעם לא נעים לשמיעה לאף צד, גם אם זו אמת כואבת - אז כבר יודעת שהן נמנעות מלכתחילה. וזה המחיר שאני משלמת אבל מודעת אליו היטב. כולל מה שאני והן מפסידות. אני לא יכולה להתאכזב מהן אם אני הייתי זו שהביאה לדילול החברות שלנו.

חשוב מאוד לבנות מעגלי חברויות נוספים. אנדואיות יש לך כאן ותמיד אפשר ורצוי לעבור לאישי מהעולם הוירטואלי, נשים בטיפולים אפשר למצוא בכל מקום... וכך "לחלק" את עצמך בכל מיני נושאים שיש לך תמיכה חברית לכל עניין בחיים.

את צריכה להחליט במה את משתפת ואת מי. וללכת עם זה עד הסוף. לטוב ולרע. חלקיקי מידע, זה אף פעם לא מספיק - לא לך ולא לחברותייך.

ואת ממש לא אדם רע. יש לך הרבה התמודדויות ורק צריך למצוא מי תתן לך כתף ושתרגישי איתה הכי נוח ובטוח לשתף מכל הלב.

 

דסי31

New member
אוי מסקוש


אני ממש מצטערת לשמוע על המצב של הציסטות בגרון ובלוע, לא הבנתי אם כבר קיבלת תשובה אם זה קשור לאנדו או לא...

כל כך מבינה את התחושות שלך לגבי החברות שלא מבינות מה שאת עוברת, אני בטוחה שכל אחת פה יכולה להזדהות עם זה, והבנות פה כתבו לך דברים חכמים שעם רובם אני מסכימה. אני רק יכולה לשתף אותך בתחושות ובמחשבות שלי.

אני כל הזמן בהתלבטויות עם עצמי עם מי לשתף ומה בדיוק לשתף, אין לזה תשובה אחת ומדויקת, מאוד תלוי ביחסים שלך עם החברות ועם הסביבה. אני הרבה פעמים מרגישה שקשה לי יותר "להפיל" את הצרות שלי ואת הכאבים שלי על אנשים שלא מבינים, כי אז או שאני נתקלת במבט של רחמים במקרה הטוב (שונאת את זה...) או שלא יודעים איך להגיב במקרה הרע. יש מעט אנשים בחיים שלי שיודעים באמת לנחם אותי במצבים כאלה וגם איתם אני מרגישה כמעט תמיד צורך לעודד אותם ו"לרכך" בשבילם את הסיפורים כדי שהם לא ירגישו עם זה רע. אבל זאת אני, סתומה אני יודעת. אז לפעמים יותר קל לי פשוט לשתוק ולא לספר על המצב, וכששואלים אותי מה שלומי להגיד "אני בסדר" לקוני ומי שמכיר אותי טוב ומתעניין יותר ישאל קצת יותר ויקבל דיווח כזה או אחר, תלוי במצב שלי ובמצב הרוח שלי באותו הרגע. בתקופה של הניתוח וכל הבלגנים אפילו די נמאס לי ששאלו אותי כל הזמן מה שלומי ומחלקם ביקשתי שיפסיקו עם זה.
אבל את נמצאת בתקופה אחרת ממני, את כנראה עכשיו יותר צריכה לשתף ולקבל הבנה מהסביבה, במיוחד אם החברות הקרובות לך לא יודעות בכלל מה קורה איתך ולמה את מתנתקת מהן. ולכן אני כן בעד לדבר איתן בצורה כנה ובוגרת על למה את לא יכולה לדבר איתן או למה קשה לך להיות בסביבתן. רק אם זה מתאים לך כמובן, אם זה קשה לך מידי או את חושבת שזה לא יהיה מועיל אז תוותרי על זה. אני אומרת שחברות באמת טובות ישארו שלך לתמיד גם אם לא תהיי איתן בקשר תקופה מסוימת.

ולגבי החברות בהריון - הו אני יכולה לכתוב מגילות שלמות על היחס הלא רגיש שלהן לכל הנושא הזה אצלי (כבר 3.5 שנים מנסים להיכנס להריון - אין אחד שלא יודע שאנחנו מנסים גם כאלה שלא סיפרתי להם ישירות...), וברור שקשה בטירוף לשמוע על עוד חברה בהריון ועוד קרובת משפחה שילדה, אז אני מסננת. לא מנתקת קשרים לגמרי ולא פנויה לחלוטין להקשבה לכל סיפורי הבחילות וההחלפת חיתולים. משהו באמצע. אבל תמיד תמיד מזכירה לעצמי שזה שיש להן זה לא בא במקום זה שיהיה לי יום אחד, ועדיין מאמינה שזה יקרה, ומצפה ומקווה שאז כולם ישמחו בשבילי ולא יפתחו עלי עיניים.
לקראת סיום אני רק אספר לך סיפור נוראי שקרה לחברה שלי שהיתה בהריון (שאליו היא נכנסה בקלות כמובן), וקצת ניתקתי איתה את הקשר ולא כל כך דיברתי איתה תקופה ארוכה, עד שגיליתי בדיעבד שהיא איבדה את התינוק בחודש תשיעי והיתה במצב נורא קשה, ואני הרגשתי כל כך רע עם עצמי על זה שלא הייתי איתה בקשר בתקופה הזו. אז חס וחלילה טפו טפו טפו שלא יקרה לאף אחת, אבל תראי שגם דברים אחרים קורים בעולם ואנשים חווים גם קושי וכאב משלהם, ולא תמיד יש להם מקום גם לכאב שלנו.

זהו, מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב ושהמחזור יעבור בשלום (עם כמות סבירה של משככים הכל אפשרי...)

נשיקות ותרגישי תמיד שאת יכולה לשפוך פה את הלב.
 

skylee

New member
היי מסקי


קודם כל בקשר לאנדו , טוב שיש לך אבחנה וטוב שאת מתחילה להזיז דברים ולחשוב על דרכי טיפול.
זוכרת לפני כמה חודשים אפילו את זה לא היה לך והיית שבורה ועצבנית כי חשבת שאחרי הניתוח תגיעי למנוחה ולנחלה.
אז כבר יש לך התקדמות בנושא הזה שלדעתי הוא הכי חשוב כרגע. קודם כל את וקודם כל הבריאות שלך.
ובהמשך למשפט האחרון שלי. כן! קודם כל את וקודם כל הבריאות שלך. זהו אין משחקים ואין מה לעשות,זה מה יש ועם זה ננצח.
אני , כמוך , מוקפת במתעברות מהריח . . .אז את באמת חושבת שהן יכולות להבין שמה שטריוויאלי בשבילן הוא הגיהנום בשבילי ?
לא! ואת יודעת מה גם לא בא לי שיבינו , לא צריכה רחמים ועצות. קודם כל אני מקשיבה לעצמי. מטפחת את הקשר הזה , טורחת לפנק להיות עירנית כי בסופו של דבר אני האדם הכי קרוב לי. בינינו גם לפעמים ההתעניינות היא כדי לצאת ידי חובה או דברים כאלה וזה ממש לא מתאים לי.
יש לי חברה טובה אחת , שאיתי באש ובמים ויודעת על הכל , גם אמא שלה מכירה אותי וגם היא תומכת ומתעניינת וכן חברה שלי נקלטה חודש אחרי שהפסיקה גלולות והיא צריכה ללדת כשאני בניתוח בחו"ל. . . אבל במקרה שלה אני מפרגנת מכל הלב ואפילו מביאה לה מהדיוטי את הM&M שהיא ביקשה. אבל לגבי חברות אחרות רחוקות יותר או פוסטמות שיש לי בעבודה שרק רוצות להרגיש שהן טובות יותר כי הן מתעברות , אני פשוט מנסה להפחית מגע וקשר.
סיפור קצר שתביני יותר טוב, אחרי הניתוח בחו"ל חזרתי לעבודה ממש מהר אחרי פחות מחודש.עדיין עם צינור וקצת מגבלות , עם הזמן הבנתי שאנשים מסויימים פותחים עליי עיניים וחושבים שאני לא ממש חולה ולא באמת הייתי זקוקה לניתוח בחו"ל כי חזרתי מהר לעבודה , לרוע המזל אותם אנשים גם מקורבים למנכ"ל וטורחים לשתף אותו בדעותיהם ובריכולים שוטפים.
גם חמותי חשבה שאם אני מגיעה למרכז אחרי שבועיים אני מרגישה טוב , בריאה ושלמה ואני יכולה לעשות הכל ולהיסחב לטיולים משפחתיים. היא גם כל הזמן טורחת לספר לכל העולם ואישתו עליי ולפסר לי על כל מי שהיא מכירה עם אנדו שהצליחה להרות.
אחרי שהבדיקות יצאו לא טוב והתברר שאני צריכה לעבור עוד ניתוח בחו"ל פתאום כולם נזכרו להתייחס ולשאל ולהתעניין גם אלו שחשבו שאני בריאה כמו שור.
מסקנה קודם כל לסנן ולסנן גם במידע וגם בתחושות ובכל דבר שיכול להפריע לך בשקט הפנימי , אצלי אם הייתי יכולה הייתי מחליפה מקום עבודה אבל זה לא רלוונטי כרגע בגלל הנסיעות שלי . . .
דבר שני את רואה , אנשים לא מבינים , לא יכולים לדעת ולפעמים לא רוצים לדעת. FUCK IT . לא צריכה אותם על הראש יש מספיק עם מה להתמודד.

אל תצפי מאנשים ואל תנסי לחנך או להבין , מי שרוצה בקרבתך יהיה איתך באש במים בחר.. ובדבש.

אני יודעת שאת יודעת את התשובה בתוך תוכך , אז תעשי מה שאת חושבת. כי זה כניראה הצעד הכי נכון לך.

את מוזמנת תמיד להתקשר לקשקש קצת ותזכרי שאת חזקה לא הרבה בנות היו עוברות את מה שאת עוברת ועוד חושבות שהן לא בסדר כי הן ממורמרות או אני לא יודעת מה עובר לך בראש.


שלחתי לך מסר עם המספר החדש.
 
למעלה