היי בנות
מה שלומכן? ביקרתי כאן לפני כמה חודשים וברחתי. ברחתי - כי נבהלתי, נבהלתי ממה שכנראה יכול לקרות לגוף שלי. ומהפחד שלי להבדק נבהלתי עוד יותר. נכנסתי לפינה בתוך הקיר - אני מפחדת שהבריאות שלי תנזק מצד אחד ואני מפחדת להבדק מצד שני. ועזבתי את זה. ידעתי שאי אפשר באמת לעזוב את זה, או אפשר לפחות עד המחזור הבא... וכך היה. במחזור הבא נשברתי. אמנם היו לי 3 חודשים (כמעט) שקטים, אבל אז באה הסערה שאחרי השקט ולא היה לי כיף (בלשון המעטה). אז אספתי את אחרונת שארית כוחותיי ו... קבעתי תור למרפאה בתל השומר. (בעידודה של פאולה בלאו המקסימה שעשתה לי שיחת עידוד בטלפון, ועל זאת שלוחה לה הברכה והתודה) אני לא יודעת מה יהיה, אני לא יודעת אם אצליח להביא את עצמי למצב של בדיקה, ואני מקווה שתהיה מספיק סבלנות והכלה לחרדה שלי. חשבתי שיותר טוב לפחות להגיע ולפתוח תיק, ולהתחיל לעשות מה שכן אפשר מאשר להמשיך להתחפר ב"אני לא מסוגלת להבדק" הזה. אני מתה מפחד. אשמח לטיפים איך להתארגן לתור, שבינתיים הפך לגלעד ביומן מודגש במליון מרקרים ועם סימנייה בשבוע שלפני כן
דבר נוסף, אני מבינה מהתכתובות כאן שאין אפשרות לבחור רופא ספציפי אם אני מגיעה למרפאה בתל השומר... יש דרך כן להשפיע על הרופא אליו להכנס? ואשמח לשמוע חוויות מהרופאים עצמם. זה חייב להיות מישהו נחמד (דה..) וסבלני (קצת יותר מאנשים רגילים, כי אני נוטה להיות מעצבנת כשאני לחוצה מאוד) ובנאדם טוב. ועוד משהו, קצת לא נעים לי שבאתי ופלשתי ועשיתי פה "הו הא" כמו שאומרים אצלנו ואז ברחתי ועכשיו אני שוב חוזרת כאילו כלום... אז... סליחה
מה שלומכן? ביקרתי כאן לפני כמה חודשים וברחתי. ברחתי - כי נבהלתי, נבהלתי ממה שכנראה יכול לקרות לגוף שלי. ומהפחד שלי להבדק נבהלתי עוד יותר. נכנסתי לפינה בתוך הקיר - אני מפחדת שהבריאות שלי תנזק מצד אחד ואני מפחדת להבדק מצד שני. ועזבתי את זה. ידעתי שאי אפשר באמת לעזוב את זה, או אפשר לפחות עד המחזור הבא... וכך היה. במחזור הבא נשברתי. אמנם היו לי 3 חודשים (כמעט) שקטים, אבל אז באה הסערה שאחרי השקט ולא היה לי כיף (בלשון המעטה). אז אספתי את אחרונת שארית כוחותיי ו... קבעתי תור למרפאה בתל השומר. (בעידודה של פאולה בלאו המקסימה שעשתה לי שיחת עידוד בטלפון, ועל זאת שלוחה לה הברכה והתודה) אני לא יודעת מה יהיה, אני לא יודעת אם אצליח להביא את עצמי למצב של בדיקה, ואני מקווה שתהיה מספיק סבלנות והכלה לחרדה שלי. חשבתי שיותר טוב לפחות להגיע ולפתוח תיק, ולהתחיל לעשות מה שכן אפשר מאשר להמשיך להתחפר ב"אני לא מסוגלת להבדק" הזה. אני מתה מפחד. אשמח לטיפים איך להתארגן לתור, שבינתיים הפך לגלעד ביומן מודגש במליון מרקרים ועם סימנייה בשבוע שלפני כן