היי בנות,

Svetik In Love

New member
היי בנות,

בעיקרון אני תמיד מנסה לשמור על אופטימיות ומצב רוח טוב אבל לפעמים הגעגועים אליו פשוט הורגים אותי. במיוחד כשהוא סוגר שבועיים. (אני יודעת שהמוטיב הזה מוכר כאן לכולן ואני לא היחידה שלא רואה אותו מלא ויש כאלה שלא רואות את החבר הרבה יותר אבל עדיין) זה נורא קשה. הוא בסך הכל 3 חודש שם ואנחנו ביחד שנתיים ו-8. חשבתי שזה לא יהיה כל כך קשה כי אנחנו הרבה זמן בקשר ויהיו מלא געגועים והצבא יעשה לנו רק טוב. אז נכון שהצבא הגביר את הגעגועים וחיזק אבל אני מרגישה שאנחנו נפגשים כל כך מעט (רק שושים כי הוא בקורס בנתיים) ומדברים כמעט כל יום כמה דקות בטלפון. אם יש מזל אז מדברים פעמיים ביום. סתם... רציתי קצת לקטר וגם רציתי לשאול מה אתן עושות בזמן הפנוי (המרובה) שלכן. אני קוראת, כותבת, מציירת, יוצאת עם חברות לפעמים ועדיין יש ממש חור גדול בלב. =(
 
../images/Emo24.gif

בינתיים חבר שלי יוצא חמשושים, אבל בהתחלה כשהוא היה בטירונות של התותחנים הוא גם יצא פעם בשבועיים תמיד וזה ממש קשה. בעיקר בהתחלה. כמה שזה נשמע לך עכשיו הרבה, אבל עברו רק 3 חודשים ועם הזמן זה נעשה קל יותר ולפעמים גם היציאות נעשות טובות יותר. כמו שאמרת, את פשוט צריכה להעסיק את עצמך ולדבר איתו כמה שיותר. כי אין מה עשות, ככה זה קשר בצבא וצריך לקחת את הדברים הטובים ממנו.
 

Svetik In Love

New member
=)

אני באמת מקווה שזה ישתפר עם הזמן - או שאני אתרגל... באמת צריך לקחת את הדברים הטובים מהזמן הזה.
 
היי סבטה

לי כמעט ולא יצא לא לראות אותו שבועיים רק ממש פעם ב... הוא יוצא חמשושים ומגיע מוקדם יחסית כי עכשיו הוא בקבע, אבל כשהוא היה בסדיר הוא היה מגיע ממש מאוחר ואז הוא כבר היה שבו"ז לגמרי.... וזה נורא קשה... אין לי הרבה מה להגיד רק לתת לך
כזה ענק... ותנסי לא לחשוב יותר מידי על הגעגועים... יום מקסים שיהיה לך
 

נמה פ

New member
מכירה כ"כ טוב את ההרגשה...

ובזמן הפנוי המרובה? לא יודעת. זו בעיה. אני ממש לא יודעת להתמודד עם זמן פנוי.. מעדיפה בהרבה להיות עסוקה, וכרגע אני ממש באובר-זמן-פנוי וזה משגע אותי. לגבי הגעגועים... כשאני ממש ממש ממש לא יכולה עוד רגע אחד בלעדיו, אני קוראת את כל האימיילים שכתבנו אחד לשני מתחילת הקשר באובססיביות ומרגישה קצת כמו סטוקרית (יש לי את כולם שמורים בתיקייה באימייל), ומסתכלת על תמונות שלו ועל וידאוים שלו שהוא צילם לפני חצי שנה כשהוא היה בחופשה בגרמניה ובאמסטרדם, וכל מיני מתנות שהוא קנה לי... הרבה דברים כאלה. זה גורם לי להתגעגע אליו יותר אז זה לא פתרון מאוד יעיל, אבל זה מה שאני עושה בכל מקרה ואחר כך אני מרגישה יותר טוב.
 

Svetik In Love

New member
אוי...

אני חושבת שמה שאת עושה כשאת ממש מתגעגעת רק גורם לך להתגעגע יותר. אני הייתי משתגעת ככה.... אבל תודה על העידוד. לפחות זה מעודד טיפה לדעת שכולנו באותו בוץ...
 

pc girl

New member
מכירה את זה ../images/Emo4.gif

האמת, בשביל לעודד אותי ואותו אני תמיד מתכננת מה נעשה כשהוא יחזור ואיך אפשר לפנק אותו כשהוא בבית... כרגע אני מתכננת את המתנה שלו לסוף מסלול, ואת החופשה שלנו ברגילה שלו...[ אפשר גם להציף אותו באסאמאסים חמודים עם חרוזים, שזה מה שאנחנו תמיד עושים... :) חוץ מזה אין ממש מה לעשות... מנסים להיות עסוקים רוב הזמן... ללמוד, לעבוד, לישון
לחייל שלי יש יציאות ממש על הפנים... הוא סגר כבר איזה 4 פעמים 21, והוא עדיין לא סיים מסלול :S... אבל רוב הזמן הוא סוגר 14... אז מסתדרים... הכי חשוב לזכור שהתקופה הזו תעבור, והכל יהיה בסדר:)
 

Svetik In Love

New member
גם אני ככה...

מנסה לחשוב מה לעשות כשהוא יחזור, שיהיה כמה שיותר מיוחד =) תודה על העידוד. גם אני מנסה להיות עסוקה. רק כדי שיהיה לי מה לעשות. מקווה שהתקופה הזאת תעבור מהר.
 

BaTeL37

New member
הייי

סבטה,אין כל כך הרבה מה לעשות,פשוט להעסיק את עצמך כמה שיותר בדברים שאת אוהבת לעשות... את החייל שלי אני רואה פעם בשלוש שבועות-שבועיים וגם הדיבור בפלאפון זה לפי תקופות, קורה שאנחנו לא מדברים שבוע שלם אם לא יותר..זה קשה אבל אין כל כך הרבה מה לעשות, רק לקוות לטוב,בזמן הפנוי אני מנגנת,מציירת,יוצאת עם חברים,וחושבת על היום שהוא יצא הבייתה ועל כל מיני דברים מיוחדים שאפשר לעשות ביחד כשהוא יחזור
תהיי אופטימית,יהיה טוב
 

Svetik In Love

New member
צודקת...

באמת אין כל כך הרבה מה לעשות.. אני משתדלת גם למצוא דברים לעשות ולהיות אופטימית. לא תמיד זה מצליח אבל אני מנסה. תודה על העידוד.
 

OgaliO

New member
מתוקה,

קשה להתרגל למסגרת הצבאית ולזמנים שהיא מציבה ומקציבה. זה שונה לגמרי מקשר של שני אנשים שלא נמצאים בצבא. אבל זה המצב כרגע, ואני רואה שאת מתמודדת איתו למרות הקושי. אף אחד לא אמר שהכל יהיה מושלם וורוד, ברור שיש ימים של דכאון ובאסה, ימים שאת בדיוק בדיוק צריכה אותו ואת התמיכה שלו, אבל הוא לא יכול להיות שם בשבילך, כמה שהוא רוצה. אני בטוחה שכשהוא יסיים את הקורס היציאות יהיו יותר טובות והכל יישתפר. בזמן הפנוי? אני חורשת את החיים לבגרויות וכאלה, כותבת, ישנה המווווון, סרטים.. חד"כ..
 

Svetik In Love

New member
=)

תודה על העידוד =) זה באמת לא אותו הדבר להיות במסגרת צבאית לעומת מסגרת רגילה. בית הספר כבר עבר והלימודים עדיין לא התחילו... אבל אני משתדלת להעסיק את עצמי במה שאני יכולה.
 
יהיה בסדר...

אנחנו כבר במשך יותר משנתיים נפגשים רק שושים, געגועים זה טוב. ולי אין זמן פנוי
 
למעלה