היי ..אשמח לעזרה

היי ..אשמח לעזרה

אני תיכוניסטית וכבר מכיתה ז' פיתחתי חרדת מבחנים ופרפקציוניזם מטורף שיצא מכלל שליטה, אולי גם בגלל הראייה שלי את העולם בשחור לבן. בקיצור, נמאס לי מהלחץ הזה שתוקף אותי לפני מבחנים, מלגשת למועד ב' רק כי אני חושבת למועד א' אני לא אספיק ללמוד ולהביא אישור שהייתי חולה. זה ממש לא מתאים לי לנהל את החיים שלי ככה יותר. בחודשיים האחרונים בערך הייתי בהתחלה של טיפול פסיכולוגי וזה די עזר לי בכמה מן המבחנים, אבל לא בכולם, כי קשה להשתיק באופן רציף משהו שקיים כבר 5 שנים.. מאז כיתה א' ועד עכשיו אני ידועה בתור תלמידה מצטיינת עם ממוצע ציונים של 95+, אף פעם לא נכשלתי, אולי קיבלתי איזה שלוש ארבע פעמים 70 ומשהו ורוב הציונים שלי מעל 90. (אני לא מספרת לכם את זה כדי להשוויץ, כדי שתתפסו כמה אני פריקית בי"ס), והקטע הנורא זה שלפעמים לא בא לי להקדיש 20 שעות לללמוד, לפעמים בא לי לצאת או משהו ואני מוותרת על זה. כאילו שמתי את הבי"ס בעדיפות הראשונה ולא משנה מה. מצד אחד אני רואה שמשתלמים הציונים הטובים, מצד שני הלחץ הקיומי הזה, הפחד מכישלון, היכולת החלשה להתמודד, ובעיקר העובדה שאני מרגישה שוויתרתי, ועד היום אני מוותרת על המון דברים - קשים לי. עוד יומיים מבחן בתנ"ך, יש לי את שישי שבת ללמוד מחברת שלמה וזה מרגיש די כבד עלי. אני שוקלת לגשת למועד ב'. תודה לכם על הקריאה..
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
האם אפשר להיות פחות ממושלמת?

תיכוניסטית יקרה, טוב שאת הולכת לטיפול, היי סבלנית, אם זה כבר עוזר במידה מסוימת, יש סיכוי טוב שזה יעזור עוד בהמשך. זה לא פיתרון אינסטנט, וגם לנו כאן אין פתרונות אינסטנט. אולי חלק מהענין קשור לסיפור שיש לך בראש על לעשות פחות ממושלם. מה יקרה אם תלמדי פחות ממושלם? אם תקדישי פחות מ-20 שעות ללימוד? אם תקדישי רק 10 או 15 שעות למשל? נניח שתקבלי ציון קצת יותר נמוך, אפילו 80 (רחמנא לצלן) מה יקרה? אילו תחושות יהיו לך? מה תגידי על עצמך, מה נראה לך שיגידו עלייך?
 
האמת,

אני שונאת לקבל 80 אם נגיד אני חורשת למבחן, כי אז זה מרגיש שסתם למדתי..אבל 80 זה גם ציון טוב..אני לא בוכה על זה או משהו, פשוט הטענה שלי היא שצריך ללמוד במידה הטובה ביותר ולקבל את הציון הטוב ביותר:\
 

bridges

New member
ומה הייתה רוצה שיקרה?

דבר ראשון, גם אני מצטרף לענבל בדבריה לגבי המשך הטיפול. נראה שמשם את לוקחת הרבה. אני משער שהיה משהו שקרה בכתה ז' שגרה לך לפתח חרדת מבחנים ופרפקציוניזם, אבל זה עניין לטיפול. באימון אנחנו יותר מסתכלים על העתיד. וזה מעניין אותי: מה את רוצה לעשות שתהיי גדולה? מה את רוצה להיות בצבא? איזה מקצוע את רוצה ללמוד? מי את תהיי בעוד חמש שנים? עשר שנים? עשרים שנה? איזה אדם תהיי? איך זה קשור לבעיה שלך כרגע? ההסתכלות על העתיד תאפשר לך לראות אחרת את בעייתך היום ויכול להיות ששם הפתרון. רונן
 

bridges

New member
אף אחד לא יודע מה העתיד שלו...

אם מישהו היה אומר לי, בגיל 17, שאני אעשה מה שאני עושה היום הייתי צוחק עליו אבל כן ידעתי איזה אדם אני רוצה להיות. איזה בת אנוש היית רוצה להיות? אילו מאפיינים יאפיינו אותך בעוד 10 שנים? רונן
 
זה מה שהתכוונתי, אין לי מושג מה אני רוצה, ו

בעצם יש לי, אבל לא רואה את זה מתממש, כי יש לי נטייה להדחיק רצונות ולהתנהל בצורה פסיבית.
 

bridges

New member
אני סקרן מאוד לדעת מה זה...

מה זה מה שאת רוצה אבל לא רואה את זה מתממש?
 
היי

הייתי רוצה להתפתח יותר בתחום אומנות כלשהו, נגיד צילום. כבר 3 שנים וחצי אני רוצה ללמוד..וברור שלא התחלתי, אני צריכהלהרוויח כסף למצלמה טובה, אבל בחופש הגדול שעבר התפטרתי אחרי משמרת ראשונה בגלל יותר מדי דיכאון. עכשיו אני קצת יותר משוחררת מהדיכאון (לפחות בימים האלה) אבל זה לא מחזיק זמן הרבה..חוץ מזה שבגלל פרפקציוניזם אני פוחדת להתחיל דברים, כי בהתחלה תמיד הולך לא מושלם, ואני לא מסוגלת לקבל את זה.
 

bridges

New member
אם כן היית לומדת צילום ומתחילה לצלם...

לאיזה אדם היית הופכת להיות? אני מוכיר אותך על זה שהסכמת לשתף אותנו בחלום שלך. אני יודע שזה לא פשוט לך לשתף את זה משום שהפרפקציוניזם "אומר לך" שאת מתחייבת כאן למשהו. תנסי לדמיין שהפרפקציוניזם וגם הדכאון נעלמים מה יש שם במקום? איזו הרגשה? מי את שם כאדם? רונן
 
היי

איזה אדם אני אהפוך להיות? אדם שלו שרואה את כל הטוב שהעולם מציע. גם עכשיו אני רואה את זה, רק כואב לי שאני לא טורחת לקחת מזה- כי אני פשוט לא מסוגלת. והדיכאון לא ייעלם כנראה לעולם, ולא יודעת אם מדובר באמת בדיכאון (כי בגיל צעיר עדין לא מאבחנים לגמרי) אבל החרדות והפחדים בהחלט קיימים אצלי מגיל קטן ולא נראה לי שהם ייעלמו.
 

bridges

New member
כלומר (מתנצל על האיחור בתשובה):

אני אנסה לנסח קצת אחרת את מה שאת אומרת: את מתכוונת שתהיי אדם שיודע איך לקחת את מה שהעולם מציע. ואני רוצה להוסיף תוספת: את תדעי גם איך לעשות שימוש במה שאת לוקחת. בנוסף את אומרת שתהייה לך שלווה. איך את חושבת נראים חיים של אדם שליו, שיודע לקחת את הטוב שהעולם מציע וגם לעשות בו שימוש? רונן
 
הצלחה במבחנים

לדעתי אין לך חרדת מבחנים כי אדם עם חרדת מבחנים בדרך כלל מוציא ציון נמוך הוא לא מסוגל להתרכז במבחן הדופק שלו גבוה הוא עצבני ולא מוצא את המילים חרדת מבחנים פוגמת בביצוע ולא מאפשרת הצלחה מה שמציק לך זה פרפקציוניזם כי כדיי לעמוד בסטנדרטים גבוהים צריך להשקיע הרבה שעות וקצת התעייפת מזה את נהנית (ובצדק) לקבל ציונים גבוהים מה שמציק לך האיזון בין דברים אחרים שאת גם רוצה לעשות ובין "השיעבוד " הזה לציונים אז בעצם מדובר כאן על איזון איך את מוצאת איזון בין הדברים ואני מפנה אליך את השאלה הזו מה את אומרת ?
 
...

האמת שלפעמים אני קצת נלחצת וממש צריכה להתאמץ כדי לשתחרר ולענות על השאלה, דוגמה: במבחן שהיה במתמטיקה נכנסתי ללחץ והתקשיתי לענות על השאלה ה-3 וה-4, הייתי בטוחה שלא משנה מה אני אכתוב זו תיהיה טעות והרמתי ידיים. (קיבלתי 81 למרות שידעתי את החומר ולמדתי מלא) אבל במבחן האחרון שהיה במתמטיקה אני השתחררתי ועניתי על זה כדף עבודה..זה זרם טוב וקיבלתי 98, זה היה ממש מעודד ונתן לי מוטיבציה
 
הצלחה במבחנים 2

אז את מתארת חרדה שפוגמת בביצוע ואת גם מתארת ניסיון שמלמד אותך לסמוך על עצמך כי את יודעת את החומר ובהחלט יכולה להצליח וכבר הוכחת את זה פעמים רבות וברגע שהפחד שיתק וויתרת ולא סמכת על עצמך קיבלת ציון פחות טוב וכשסמכת על עצמך הצלחת שוב ושוב קשה לפתור את העניין פורום אבל אני כן אציע כמה דברים 1. לשמור על איזון -לעשות גם דברים אחרים כייפיים אחרים שציינת שחבל לך לוותר עליהם זה יאוורר אותך וייתן לך תחושה טובה ויפיג את המתח 2.לזכור ולשים לב למה שהניסיון שלך למד אותך לסמוך על עצמך- ולדעת שאת עושה את זה את מגיעה לציונים טובים 3.להבין שהציון הטוב אליו את שואפת מצביע רק על דבר אחד בלבד כמה טוב את שולטת בחומר הלימוד הוא לא מגדיר כמה את שווה לא מגדיר כמה את חכמה ולא מנבא איזה חיים צפויים לך-כי תמיד אפשר לשפר ציונים בעצם הציון לא אומר שום דבר פרט לכמה את שולטת בחומר-זהו . זה נחמד לקבל ציונים גבוהים אבל זה לא צריך להיות כול כך גורלי 4.תבררי עם הסביבה שלך מה הם חושבים על הנושא הורים ,משפחה , חברים 5.את בסדר גמור ובעצם מצליחה מאוד תרגעי הכול בסדר תכייפי תהני ואל תדאגי ממשהו שכבר הוכחת לעצמך שהוא לא בעיה עבורך ושיהיה בהצלחה במבחן בתנ"ך (מתי שתעשי אותו במועד א' או ב')
 
שלום

האמת שאני לא לומדת כדי להרגיש שווה יותר או חכמה יותר וכאלה, פשוט נכנס לי לראש שחשוב ללמוד וזהו. גם סוג של נתפסתי על הלימודים כי אין לי משהו יותר טוב לעשות עם עצמי..זו גם הבעיה שמונעת ממני למצוא איזון, אין לי איזה משהו שלא קשור בלימודים שמעסיק אותי או שאני מצליחה להנות ממנו, ואז אוטומטית המוטיבציה לדברים איננה ונשאר רק להשקיע הכול בלימודים. זה בעיקר מה שכואב לי. לפעמים אני לומדת סתם מתוך שיעמום..
 

Edna Maimon

New member
משהו ותר טוב לעשות

נניח שהיה לך משהו יותר טוב לעשות, מה זה היה?
 
למעלה