היי.אשמח לדעתכם
אני ואשתי חיים מזה 7 שנים ויש לנו ילד בן שנה וחצי.
הזוגיות שלנו עלתה על שרטון מזה זמן רב ואני מצידי (לא גאה בכך! נא לא לשפוט ) הכרתי מישהי גרושה עד שזה נחשף מצד אשתי.
מאז הכל התרסק בבת אחת ומצאנו את עצמנו כמו שני אויבים בבית.
אשתי,כדי להתנקם בי,הגישה נגדי תלונה על אלימות כלפיה.הצטערה וביטלה את התלונה.
אני נשארתי המום וכואב.
מצד אחד מבין את התסכול והזעם שלה כלפיי ומצד שני אני מרגיש כי הגענו לנקודה מסוימת שממנה אין חזור.
היום אנחנו יחד למרות שעברו מאז חודשיים.
היחסים בבית מאוד מתוחים,ניתקתי קשר עם הגרושה.היינו בייעוץ זוגי וחשבנו גם על גירושין.
אני שואל כאן האם ממקום כזה יש אפשרות לתקן בכלל משהו?!
שנינו יודעים שאנחנו נשארים בעיקר בגלל הילדים וקצת בגלל הרצון לנסות אולי לתקן את המצב.
לכל אחד מאיתנו יש משקעים ברמה כזו שלדעתי זה ילווה אותנו כל החיים.
מה דעתכם?
אני ואשתי חיים מזה 7 שנים ויש לנו ילד בן שנה וחצי.
הזוגיות שלנו עלתה על שרטון מזה זמן רב ואני מצידי (לא גאה בכך! נא לא לשפוט ) הכרתי מישהי גרושה עד שזה נחשף מצד אשתי.
מאז הכל התרסק בבת אחת ומצאנו את עצמנו כמו שני אויבים בבית.
אשתי,כדי להתנקם בי,הגישה נגדי תלונה על אלימות כלפיה.הצטערה וביטלה את התלונה.
אני נשארתי המום וכואב.
מצד אחד מבין את התסכול והזעם שלה כלפיי ומצד שני אני מרגיש כי הגענו לנקודה מסוימת שממנה אין חזור.
היום אנחנו יחד למרות שעברו מאז חודשיים.
היחסים בבית מאוד מתוחים,ניתקתי קשר עם הגרושה.היינו בייעוץ זוגי וחשבנו גם על גירושין.
אני שואל כאן האם ממקום כזה יש אפשרות לתקן בכלל משהו?!
שנינו יודעים שאנחנו נשארים בעיקר בגלל הילדים וקצת בגלל הרצון לנסות אולי לתקן את המצב.
לכל אחד מאיתנו יש משקעים ברמה כזו שלדעתי זה ילווה אותנו כל החיים.
מה דעתכם?
)
