היי אנשים

Etnozam

New member
היי אנשים

אני מחפש ביקורת על אופן וצורת הכתיבה שלי (בלי להתייחס לשגיאות כתיב!).
חשוב לקרוא עד הסוף כי שם המפתח להבין את צורת הכתיבה, כך שאני אדע מי מרמה :)
ביקורת כמו האם התוכן מובן, או שמשהו הרגיש חסר
וכיצד התייחסתם לתוכן אחרי שסיימתם לקרוא הכל

תודה לכל מי שיקרא.


http://life.xoftc.com/?p=127
 

TatyBar

New member
אהלן. וספוילר בפנים אז מי שלא קרא - שלא ייכנס

קודם כל - שאפו!
כתיבה מרעננת, אחרת, זורמת וגורמת להמשיך לקרוא.
לי בד"כ אין סבלנות לבלוגים. ואני לא קוראת, למעט אחד או שניים. וגם אז הם לא צריכים להיות ארוכים נורא.
נכנסתי סתם מסקרנות. ממש לא חשבתי שתהיה לי סבלנו לקרוא עד הסוף.
אבל וואלה - לא יכולתי להפסיק! באמת שרציתי לדעת מה הסוף!
הכתיבה טובה, הסיפור בנוי מעניין ומתפתח ומתקדם ולוגי... (וגם לא - שזה חלק ממנו).

הסוף - אכזבה איומה.
מי מתגרש?
האם הכותב הוא מגשר? האם הכותב הוא הילד של הזוג? האם הכותב מתגרש בעצמו ומראה איך לעשות את זה נקי? או שהוא עומד לגרום ל"גירושים" של המנהלים? או שהוא עומד לאבד את העבודה שלו באופן נקי?
לחלוטין לא ברור.
אולי בכוונה - אבל לי זה היה פשוט סתום. לא הבנתי מה הסוף אמור להביע...
אם הסיפור הוא מטאפורה? או שהוא הסיפור עצמו?
לא הבנתי.
הכתיבה היתה ממש טובה ומעניינת ומושכת ואני מצפה לסוף קפקאי. ממש ככה.
משהו איזה עולם חדש מופלא (מכיר את הספר?) משהו כמו
i am not a number i am a free man!
משהו כזה.. מין עולם הזוי ומטריד.
מטריד - זה מה שהרגשתי... הסיפור הזה מטריד... מטריד באופן הבלתי לוגי שלו ועם זאת האיש השפוי מנסה לשרוד.

בהתחלה - כשכתבת ששני המנהלים ינהלו את הפרוייקט - מיד חשבתי לומר - זטות איומה. הרי ברור ששני קפטנים לספינה אחת יגרמו לה לטבוע. או לא לשוט בכלל ולהישאר תקועה.
אי אפשר למשוך את החבל לשני כיוונים מנוגדים ולצפות להתקדם איתו לאן שהוא.
אבל אז זנחתי את זה כי העולם הזה, של העובד, הוא מטריד. הוא לא לוגי.
הוא מטריד בכך שהמנהלים מאלצים אותו לעשות משהו שהוא אמור להבין או שהם חושבים שהוא נכון, והלוגיקה שלהם היא הקובעת... וזה מטריד כי אין לו אפשרות להתווכח איתם.
והם לא מבינים בעצמם.. ומשתמשים בו ככלי..
וזה מטריד.

וכל זה - בסוף - מתנקז לגירושים?
וואלה?
של מי?
שלו מהם? שלהם?
האם מטאפורה..? וכו וכו.. כמו שכתבתי למעלה.
הסוף הפך את זה לסתמי לגמרי.

הייתי רוצה לשמוע עוד על העולם הזה. לפתח את הרעיון הזה ואת הכתיבה הזו למשהו בפני עצמו.
לא גירושין.
אלא להמשיך את העולם הזה ולראות מה קורה להםֿ, איזו מכונה זו, האם הלקוח משתמש בה האם יהיו עוד עובדים האם העובד יהפוך לאיש כמו המנהלים או יישאר נאמן לעצמו ולהגיון? וכו וכו.....

טוב - זה מה שחשבתי כשקראתי אתמול, באמצע הלילה.
לא קראתי שום דבר אחר שכתבת בבלוג. וגם לא את החלום שפרסמת פה קודם.
הסיפור הזה - כן משך אותי לקרוא. ולקרוא עד הסוף.
אז הסוף אכזב.
אבל הסיפור והכתיבה - שאפו!
 

Etnozam

New member
תודה רבה!

הסוף זה כל הרעיון :)
אין לי עניין לספר סיפור טפשי על עובד. הסיפור מנסה לתאר מצב כל שהוא שהדרך הכי טובה לתאר אותו הוא בצורה הזאת של עובד חדש עם שני מנהלים שמנסה להבין מה קורה.
הסיפור מתאר יותר את הדרך אל צורת חשיבה מסויימת שנגרמת כתוצאה מהדוגמאות, כך שמי שיקרא בעצמו ינסה להביא פתרון אחר תוך כדי. בכך אני מנסה בצורה הכי אפשרית להכניס את הקורא אל תוך התחושה הזאת, אבל בלי שהוא יעשה איזה קישור רגשי, אלה כביכול הוא קורא סיפור בצורה נטרלית לגמרי פשוט כי מעניין אותו מה קורה עם אותו עובד. רק בסוף הסיפור מופיע המפתח להבין את מה שהסיפור מנסה להעביר, ואז התפיסה של הטקסט משתנה כי כל עוד הקורא לא הגיע אל סוף הסיפור מבחינתו זאת סיטואציה שהוא יאמר לעצמו אני מתפטר, אבל בסוף הסיפור הוא צריך להעמיד את המחשבות שלו לגבי אותו פתרון של העובד מול העובדה שבעצם לא ניתן להתפטר.

תודה על הביקורת. שלך ושל עוד כמה עזרו לי לבסס גישה טובה יותר לסיפור הבא
 
למעלה