אני סטרייט והכול, אבל היו כמה דברים שעניינו אותי בקשר לגייז: 1. באיזה רגע, פלאש, הבנתם שאתם הומואים? 2. למה החלטתם לצאת מהארון? 3. כשאתם יוצאים, מי משלם? כי אין לכם בן-מזמין-בת. מקווה שתענו.
מתי ידעתי? יום אחד לפני שנתיים זה היכה בי, אבל אני חושבת ששיערתי כבר קודם. פשוט הייתי בארון של עצמי גם. למה לצאת? כי החיים הרבה יותר הגיוניים כשאין "סוד גדול" שמכביד על הכל. מספיק קשה גם ככה להיות לסבית בלי לעסוק בלחשוש מי יגלה. המממ.... מה עם כל אחד על עצמו? לי זאת זכורה כשיטה המועדפת גם כשעוד חשבתי שאני סטרייטית... או שיטה של "פעם אני ופעם החצי השני". עניין של עצמאות.
בן-מזמין-בת. יש כמה הבדלים בין המינים. חלק ביולוגים, חלק חברתיים. למרבה המזל מודל הבן-מזמין-בת (שאני מקווה שידוע לך שאיננו נעוץ בהבדלים ביולוגים) כבר איננו נורמה החקוקה בסלע. גם כסטרייט אתה לא חייב לשלם על כל מי שאתה מזמין. אפשר חצי חצי, אפשר פעם פעם, אפשר שגם הכל יהיה על הצד השני.
1-ברגע שקלטתי שחברים שלי כל הזמן מדברים על "כוסיות" ואני חושב על חלקם כ"כוסיות" 2-כי זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות(למרות שאני חושב שגיליתי להורים שלי מוקדם מדי אבל ניחא) 3-לא יודע בכללי אבל אצלי פעם אני מזמין ופעם השני , איך שיוצא... מקווה שסיפקתי אותך
