סערת רגשות
New member
היי אנשים מקסימים.
אני חושבת שיש מעט התקדמות. הייתי כל כך מבואסת אתמול והיום שהחלטתי שלא לדבר איתו. אני לא רוצה שיידע דברים עלי. אני לא רוצה לספר לו מה מבאס אותי (יש עוד דברים חוץ ממנו..) ואני לא רוצה שיירחם עלי או שפשוט יימאס לו מה"התבייכנות" שלי. אתמול לא דיברנו כי הוא היה עם החברה, אז היום החלטתי שאני לא אדבר איתו - כי אני לא רוצה. בעצם אני משקרת לעצמי כי מאוד רציתי לדבר, אבל הרגיז אותי מעט שאנחנו מדברים רק כשהוא רוצה. בכל הקטע הזה אני איבדתי כל חשיבות. לא משנה מה אני מרגישה או חושבת, הדבר היחיד זה הוא!! עושה לו טוב לדבר איתי אז חשוב לו שנדבר. אבל מצד שני, הרבה פחות מקודם. בכל מקרה, היום לפני שבוע היתה הפעם האחרונה שהיינו יחד, אז הזיכרונות עשו לי את זה. והתבאסתי. קיבלתי גם מקבוצת התכתבות קטע שמתאים בדיוק לאיך שאני מרגישה: I knew from the start you were not mine, But yet i fell in love with you knowing i still get hurt. I thought I could tie you down and make you love just one, But how could I do something no one else has done. I know you´ll never love me and I´m trying not to cry for I most find the strength to kiss your lips GOOD-BYE And when you ask for me again you´ll find I won´t be there. I want a love to call my own not one that I have to share. So I will hide my broken heart beneath a laughing face And though you think I never cared Well no one will ever take your place in my HEART !!! אין לי כישרון כתיבה וזה ממש נכתב במקומי. מדהים, לא? חשבתי להעביר לו את זה במייל, אך ברגע האחרון התחרטתי. לא צריך שהוא יידע כמה אני סובלת בגללו, נכון? זה מיותר ולא יועיל בכלל. הוא התקשר פעמיים והשאיר הודעות. הייתי הפעם חזקה ולא התקשרתי חזרה... אבל אני לא יודעת אם אני אעמוד בזה הרבה זמן. בינתיים אני מרגישה טוב שלא דיברנו. אני מתאוששת מהביאוסים האחרונים ושמחה שמנעתי מעצמי עוד ביאוס ודיכאון אחרי שיחה איתו. תודה שאתם פה בשבילי!
אני חושבת שיש מעט התקדמות. הייתי כל כך מבואסת אתמול והיום שהחלטתי שלא לדבר איתו. אני לא רוצה שיידע דברים עלי. אני לא רוצה לספר לו מה מבאס אותי (יש עוד דברים חוץ ממנו..) ואני לא רוצה שיירחם עלי או שפשוט יימאס לו מה"התבייכנות" שלי. אתמול לא דיברנו כי הוא היה עם החברה, אז היום החלטתי שאני לא אדבר איתו - כי אני לא רוצה. בעצם אני משקרת לעצמי כי מאוד רציתי לדבר, אבל הרגיז אותי מעט שאנחנו מדברים רק כשהוא רוצה. בכל הקטע הזה אני איבדתי כל חשיבות. לא משנה מה אני מרגישה או חושבת, הדבר היחיד זה הוא!! עושה לו טוב לדבר איתי אז חשוב לו שנדבר. אבל מצד שני, הרבה פחות מקודם. בכל מקרה, היום לפני שבוע היתה הפעם האחרונה שהיינו יחד, אז הזיכרונות עשו לי את זה. והתבאסתי. קיבלתי גם מקבוצת התכתבות קטע שמתאים בדיוק לאיך שאני מרגישה: I knew from the start you were not mine, But yet i fell in love with you knowing i still get hurt. I thought I could tie you down and make you love just one, But how could I do something no one else has done. I know you´ll never love me and I´m trying not to cry for I most find the strength to kiss your lips GOOD-BYE And when you ask for me again you´ll find I won´t be there. I want a love to call my own not one that I have to share. So I will hide my broken heart beneath a laughing face And though you think I never cared Well no one will ever take your place in my HEART !!! אין לי כישרון כתיבה וזה ממש נכתב במקומי. מדהים, לא? חשבתי להעביר לו את זה במייל, אך ברגע האחרון התחרטתי. לא צריך שהוא יידע כמה אני סובלת בגללו, נכון? זה מיותר ולא יועיל בכלל. הוא התקשר פעמיים והשאיר הודעות. הייתי הפעם חזקה ולא התקשרתי חזרה... אבל אני לא יודעת אם אני אעמוד בזה הרבה זמן. בינתיים אני מרגישה טוב שלא דיברנו. אני מתאוששת מהביאוסים האחרונים ושמחה שמנעתי מעצמי עוד ביאוס ודיכאון אחרי שיחה איתו. תודה שאתם פה בשבילי!