היי אני יודע שאני לא ממש בפורום הנכון אבל שאלה בכל זאת...

[א ב י ב ן]

הבעיה היא שזו לא ברלה, וגם ברלה לא יוצא כששרים לו את השיר.

 

[א ב י ב ן]

הרעלים האפשריים הם אתילן די ברומיד או פוספין.

אתילן די ברומיד הוא חומר נוזלי שמתאדה והוא רעיל לנשימה.
ככל שזכור לי, הוא משמש בחקלאות כשמאכסנים זרעים, או להבדיל,
מגדלי הדבורים משתמשים בו כשהם מאכסנים את חלות הדונג. קיים עש
שפוגע בחלות והאתילן לא מאפשר לו לחדור אל החלות כשהן מאוכסנות
במחסנים. בכוורת עצמה, הדבורים מונעות אל חדירת העש. בעבר היה לי
בקבוק עם החומר הזה, אבל סביר שלא ימכרו לי כזה כיום, כי הוא אסור
לשיווק לאדם לא מוסמך.

החומר האחר הוא הפוספין, שבו השתמש המדביר מירושלים. חומר זה
בא כטבליות גדולות (קוטר של כ-3,5 ס"מ, בעובי של 2 ס"מ בערך). הן מגיעות
במיכל אלומיניום אטום וכאשר הן נחשפות לאוויר, הן מתפרקות בלחות ומשחררות
את הגז הרעיל שלהן. תהליך הפירוק אורך מספר ימים, ולאחר כשבוע, ניתן להוציא
את הרהיט מחדר האידוי (או מאוהל האידוי שהוא למעשה עטיפת ניילון אטומה).
מה שנותר כעת מהטבליה זו אבקה בלתי מזיקה, כי את הגז היא סיימה לשחרר
בתהליך הפירוק שלה.

בעבר ניתן היה לרכוש טבליות כאלה בחלק מהטמבוריות, כשהן נמכרו כרעל נגד
חולדים (חפרפרות). כיום שיווק הטבליות מוגבל אך ורק למדבירים בעלי היתר לשימוש
בחומר זה.

 

[סופהו]

אני מבינה

שעשית כבר מחקר..
כעת נותר לשקול אם לא כדאי פשוט להתקין דלת חדשה...
בהצלחה במאבק ובמציאת פתרון.

אה...וחפרפרת( אוכלת חרקים ) וחולד (מכרסם) הם שני בעלי חיים שונים..

 

[א ב י ב ן]

אכן עשיתי מחקר זוטא. השיקול להחליף דלת אינו רלוונטי.

מדובר בדלת יוקרתית מעץ מייפל מלא שהושקעו בה עבודה רבה ועיצוב מיוחד. סביר שהזמנת דלת
שכזו תהיה כרוכה בהשקעה של 6-7 קש"ח ובטח שאין לי כל כוונה לעשות זאת.
חולד הוא אכן מכרסם חסר עיניים שחי במחילות באדמה. רבים מכנים אותו "חפרפרת" ואישית, איני
מכיר בע"ח אוכל חרקים שמכונה "חפרפרת". החולד גורם לנזקים לא קטנים בגינות הנוי, ולכן בעלי
הגינות מחפשים דרכים לחסלו.
https://www.youtube.com/watch?v=1hbO7rA4x1Q

 

[סופהו]

אתה בהחלט צודק א.

את הדלת כדאי להציל.

אתה בהחלט צודק ב.
אינך מכיר חפרפרת כי היא לא חיה בארץ.
בישראל חי החולד.
אותו ראיתי במו עיני.
הלכתי לבדוק בכתובים שמא אני טועה..
החולד- בעל חיים ממסדרת המכרסמים. ראשו פחוס ומעוגל ,הוא צמחוני ואוכל לי בגינה את השורשים, הפקעות והבצלים שמתחת לפני האדמה.
לעומתו, החפרפרת שאינה חיה בישראל, שייכת למשפחת החפרפרתיים, בסדרת אוכלי החרקים והשלשולים.
מבנה ראשה מוארך והיא בעלת אף מחודד.

 

[א ב י ב ן]

בעבר היותר רחוק, קנינו פינת ישיבה. קיבלנו עליה אחריות ל-3

שנים וזה כלל (באמירה בע"פ) גם נזקי תולעים. לאחר קצת יותר משנה, גילינו שיש תולעים בעץ
התחתון של אחת הספות, ופנינו למוכר. האיש השיב, שאנו גרים בקומת קרקע, ולכן אין שום אחריות
כנגד חדירה של החיפושית מבחוץ. זמן מה לאחר מכן, חמי החליט לרכוש פינת ישיבה ודווקא בחנות
הזו, למרות מחאותיי. החלטתי להוציא מתוק מעז, וכשהוא רכש את הפינה שלו, בקשתי שתינתן אחריות
בכתב כנגד נזקי תולעים. המוכר, שרצה מאד למכור, הנפיק תעודה כזו עם חתימה שלו, ואז, מספר ימים
לאחר מכן, בקשתי שהרהיט שלי יטופל, כי לא יתכן הרי, שאני אביא להם לקוח שיקבל שירות X, בו בזמן
שאותי הם ידחו. בעל העסק גיחך וטען שאני "בעייתי" ולי אישית לא ניתנה שום תעודה שכזו אלא רק לחמי
ולכן לא מגיעות לי שום זכויות כפי שדרשתי. בייאושי, פרסמתי כתבה במקומון האזורי וכותרתה הייתה
"פינת התולעת" מעין שיר הלל למוכר שהונה אותי.

והנה,הגיע למוכר לקוח שהציג בפניו את הכתבה שלי. המוכר רתח מכעס, הרים אלי טלפון, צעק וזעם
ואמר שיום נקם ושילם יגיע. מספר ימים לאחר מכן, קיבלתי מכתב רשום מעוכר דינו של המוכר, בו הוא
איים לתבוע ממני 200,000 ש"ח על הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרנסה של בעל העסק. אשתי כמעט התעלפה,
ואני הצעתי לה שבמקום שתתעלף, היא תשלח פקס לחנות ותטעו ש"אמת דיברתי": ברשותי תעודת אחריות
חתומה של בעל החנות עם חותמת החנות, ואני הייתי זה שהביא לאותה חנות את הלקוח שקיבל את התעודה
הזו. בעל החנות דחה את פניותיי למרות שהובטחה לי אחריות למשך 3 שנם, ולכן, איני חושש מתביעה מצידו.
מזכירת החנות יצרה עמי קשר ואמרה לי במתיקות, שעדיף שהיא תשוחח עמי ולא בעל החנות שעדיין "חם עלי".
היא הציעה לי שפינת הישיבה תיאסף ע"י שליח מטעמם, תימסר למדביר ותוחזר שוב לביתי, וזאת תנאי שאוציא
"כתבת התנצלות" על מה שכבר כתבתי. השבתי לה, שהיות שההצעה באה באיחור רב ומה שנותר כעת זה רק
טעם מר, אסכים להוציא כתבת הבהרה על המשך הטיפול, אבל אין בכוונתי להביע שום נכונות להתנצל. היא אמרה
שגם זה טוב, והרהיטים נלקחו מביתי והוחזרו לאחר 10 ימים.

לאחר שהכל שב למקומו לשביעות רצוני, הוצאתי כתבה בה סיפרתי על כך, שנציג החנות יצר עמי קשר, לקח את
הרהיטים לטיפול והחזירם כשהם מטופלים לשביעות רצוני המלאה. ובקיצור, מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

ומה? לאחר שנה וקצת, שב רחש התולעים. אז כבר הזמנתי מדביר, שעשה אוהל אידוי בחצרי ושוב לא פניתי לחנות,
כי הסיפור החוזר בא לאחר שחלפו כבר 4 שנים מיום הרכישה. המדביר טען, שמדובר בעץ "מושך חרקים", והיות
שהאידוי ממית רק את מה שיש, אבל לא מונע חדירה מחודשת של המזיקים, הרי שהאפשרות שחדרו מזיקים חדשים
בהחלט מתקבלת על הדעת, בדיוק כשם שיתכן שבעוד תקופה אגלה שוב שהרהיט נפגע. גם האידוי של המדביר היה
כמובן יעיל, אבל לאחר עוד תקופה, שוב חזרו המזיקים. אז כבר נשברנו והשלכנו את פינת הישיבה לאשפה, אבל זה
היה "בלב שלם" כי גם הריפוד שלה התבלה ולא מצאנו לנכון להשקיע בריפוד חוזר של המערכת.

אז הנה לך ההסבר מהיכן הידע שלי.... לא נעים. לא נחמד אבל....
1. לגבי דלתות: התולעים באות בעיקר ל"הלבשות", כי חלק מהנגרים קונים הלבשות מוכנות ולא מייצרים אותן לבד.
ההלבשות הקנויות עשויות מעץ אוביצה, ולעץ זה יש כנראה טעם שערב לאותן תולעים ארורות. מדובר בעץ רך, שממנו
מייצרים גם מסגרות לתמונות. וכידוע, התולעים הללו תוקפות גם את מסגרות התמונות, ממש מאותה סיבה.

2. גם עץ אורן נפגע לעתים מתולעים, והיו כבר גגות ומשקופים מאורן שנפגעו קשות ע"י תולעים ש"מסתדרות" גם עם
שרף האורנים.

3. עץ בוק הוא עץ די עמיד, אבל היות שבפינת הישיבה, היה עץ בוק שתרם לעיצובה, ובחלקו הפנימי נותרה גם קליפה
של העץ (שאינה יפה לעין, אבל הנגר שייצר את הרהיט רצה לחסוך ולא הסיר את אותה קליפה), הרי שהתולעים באו
וכירסמו באזור הקליפה - שהייתה בצד הפנימי של הרהיט. התולעים התמקדו תמיד באותו אזור של הקליפה.

4. מסתבר שעץ מייפל הוא עץ די ערב לתולעים, וכבר שמעתי על כמה אנשים שהתלוננו על נזקי תולעים בדלתות
ממייפל או בחלקי ריהוט שיוצרו מעץ זה. דווקא המייפל נחשב כעץ קשה, אבל נראה שהתולעים לא שמעו על כך.

 

[נסיכת הכוכב]

זו תופעה שקיימ רק בעץ מלא ?

כי אצלי הארון משמיע קולות מדי פעם , ואני לא יודעת מה מקור הקולות של הארון
מין קנק כזה של התפרקות ,
הארון מורכב מחלקים עם נעילה של מתכת שמחזיקה את הארון כבר שנים
וכאשר יש הבדלי טמפרטורה של חום וקור הארון משמיע את הקנק הזה וזה דיי מפחיד

 

[סופהו]

יתכן

שהקולות נובעים משינויי טמפרטורה..
מאידך אם הארון מעץ מלא
ולוחות העץ לא עברו טיפול נגד מזיקים לפני השימוש, יתכנו גם מזיקים.
הסיכוי שיקרה בעץ לבוד (סנדביץ) קטן יותר, כי הלוחות מודבקים בחמרי הדבקה שעשויים להמית פיל

 

[נסיכת הכוכב]

הקנק מופיע בשינו טמפרטורה

זה ריהוט שיש בחדר ילדים מהעץ החדיש לא עץ מלא אלא משהו אחדר
על פנוי יש צפוי לא יודעת מה יש בתוך המדפים ובדפנות של הארון
אבל שבאו להרכיב אותו אמרו לי שהרצפה שלי לא ישרה ועשו לו כל מיני חיזוקים על מנ שיעמוד ישר
טואמרו לי שאם אי פעם אעבור דירה סביר להניח שאת הארון הזה יהה קשה להעביר
אז לא יודעת מה גורם לארון להאנח בעיקר בלילה , ולפעמיםזה מפחיד שהבית שקט באמצע הליל
והוא משמיע את הקנקים שלו , במיוחד שאני מכבה את המזגן בקיץ הוא נאנח המון

 

[א ב י ב ן]

קודם כל, כבר היו תולעים גם בפלטות סנדוויץ' גם אם זה נדיר

יחסית. שנית, ישנם חומרים אחרים שמהם בונים ארונות כמו למשל פנל.
הפנל מורכב מדיקט דק משני צידיו ובאמצע סרגלי עץ. התולעים יכולות
לבוא ולכרסם גם פנלים.

ארון שעשוי משבבית (סיבית) או MDF, לא ימשוך תולעים ולכן הוא לא
ייפגע ממזיקים אלה.

מה שכן, התולעת משמיעה קולות גירוד בלתי פוסקים והקנקים שאת שומעת
כשיש שינויי אקלים הם תולדה של התרחבות והתכווצות החומר. אין בכך
שום דבר רע או מפחיד, למעט הרעש שאינו צפוי ואינו נעים במיוחד.
את יכולה לישון הלאה בשקט.

 

[נסיכת הכוכב]

תודה אתה מרגיע אותי

כל הכבוד לך אתה בעל ידע רב , תודה על העזרה והסבלנות להסביר את הנושא

 

[ornme]

היתה לי אורחת כזו במכסה ארגז תריס גדול.

ריססתי בתרסיס נגד חרקים זוחלים. ריסוס יסודי עד היסטרי, משהו שהספיג את העץ בתרסיס.
מספר פעמים מסביב , כלומר לאורך הצלעות הדקות - לאורך הצידים, לאורך הצד של פתחי הידית, למטה ולמעלה. ופעם עד פעמיים בצד הקדמי והאחורי.
לא חושבת שאפשר להמנע מהורדת הדלת, כי אחרת קשה להגיע לצד התחתון.
איך ספרתי פעמים - ריססתי היטב, המתנתי כשעה ואז ריססתי שוב.
במקרה שלי - עשיתי שני טיפולים כאלו.
אחרי הטיפול הראשון היא השתתקה לכמה ימים ואז חזרה במרץ לכרסומים.
אחרי הטיפול השני היא השתתקה לתמיד ומאז שקט.

זה תלוי כמה עמוק היא כבר התחפרה לה. אם התחפרה לה מספיק עמוק, לא תהיה ברירה - רק להוציא ולטפל בחוץ. ואם מדובר על מאות שקלים, לשקול דלת חדשה...
וממש לא כדאי לחכות זה מדבק.

 

[Sודית]

היה לי מקרה כזה פעם באיזה ארון אנטיקה יפה

כל מה שניסיתי לא עזר, בסוף התייאשתי ומכרתי אותו יחד עם התולעת......חחחחח......מעניין אם המשיכה לחיות במקום האחר.

 

[TJ]

תולעי משי נחשב?

אם כן, אז יש ספורים מילדותי אודות תולעים ועצי תות.

 

[ornme]

מאוד נחשב, אבל לא כמטרד.

מה עשית איתן לאחר שהתעטפו בפקעות, ייצרת משי או שחיכית לפרפרים?
כי אצלינו תמיד חיכינו לפרפרים והם אף פעם לא בקעו.

 

[העפרוני הכסוף]

הם בקעו

אבל היו אפורים ופשוטים למראה, פרפרי לילה.

 

[סופהו]

לא

אין דבר כזה.

 

[TJ]

אז מה זה היה

שבישלנו במים רותחים?

שלא לדבר על הסכנב בטיפוס על העצים כי אמרו לנו שהתולעים הכי אוהבות אלו העלים החדשים בקצה הענפים.

ושלא לדבר מה היה קורה לי אם אמי הפולוניה הייתה מגלה שבן קטן שלה מטפס על עצים...

 

[סופהו]

בן קטן שלה

צריך כבר לדעת שאלו זחלים.
וזחל הוא שלב צעיר של חרק ולכן יש לו שש רגליים.
ראה פרפרי משי.
תולעת מתחילה חייה כתולעת ומסימת אותם כתולעת. ראה שלשול.

 

[TJ]

איכס, איזה דברים מגעילים את יודעת

מה, את מדבירת חרקים?

פיכס.