היי, אני חדש פה

היי, אני חדש פה

קודם כל, שלום לכולם! בואו ניגש ישר לעניין, OK? אז ככה, אני בן 17 וקצת. יצאתי מהארון לפני בערך 3 חודשים, ומאז החיים שלי השתנו בכ"כ הרבה מובנים, שאני חושב שדי איבדתי שליטה עליהם. אני אנסה להסביר, אני התוודתי רק בפני החברים הכי קרובים שלי (בסביבות העשרה אנשים) שקיבלו אותי נורא יפה, אבל מאז הם לא מתנהגים סביבי כמו פעם. כל פעם שמישהו ברחוב יורד על מישהו וקורא לו הומו או משהו כזה אז מיד כולם מסתכלים עלי, ובכלל, הם נהיו יותר מדי פוליטיקלי קורקט לידי בכל מה שקשור להומוסקסואליות, וזה משגע אותי! מה אני יכול לעשות? אני בטוח שהפיתרון הראשון הוא לבוא ולדבר איתם, אבל אני לא יודע איך לעשות את זה, כי זה מין טאבו כזה שלא מדברים עליו (אני מדבר על החברים הבנים שלי, עם הבנות הרבה יותר קל לדבר). יש לכם אולי פתרון אחר? נושא שני שאני צריך עזרה הוא ההורים. איך אני מספר להורים שלי? אין לי מי יודע מה קשר חם וקרוב איתם, ואני לא יודע איך להגיד להם, או למה לצפות. כבר ניסיתי כמה פעמים להגיד לאמא שלי וכל פעם אני עוצר בעדי, כי פתאום נראה כאילו אנחנו אנשים זרים לחלוטין... ונגיד ואני אמצא את האומץ לספר להורים, איך אני עושה את זה בפועל? "אמא, יש לי משהו לספר לך?", זה נראה לי נורא משונה, ואפילו מפחיד, כאילו מה שאני עומד מספר לה זה איזה סוד אפל ונורא שיטיל עלי איזשהו אות קין... אני אשמח אם תספרו לי איך סיפרתם להורים שלכם, ומה הייתה התגובה שלהם? ממש ממש תודה על ההקשבה - אייל
 

resputin

New member
שלום שלום :)

ואתה לא חייב "לגשת ישר לעיניין", אתה יכול גם לשבת ולשתות משהו, לדבר על איזו סיגריה ולקחת באיזי. בקשר לנושא הראשון, זו אחת הבעיות המרכזיות ובעצם בין החששות של יציאה מהארון כלפי החברים שלנו, וזה "מה אם הם ישנו את ההתנהגות שלהם כלפי?". אני כן חושב שאתה צריך לדבר איתם, אבל אני חושב שזו לא צריכה להיות 'שיחה רצינית' עם כל המשקל שבא איתה, אלא איזו הערה אחרי שמקרה כזה קורה. אתה יכול להסביר להם שחלאס עם הפוליטקלי קורקט ואתה יודע למה הם מתכוונים, ושזה לא ככה והכל סבבה- אבל הם משגעים אותך שאחרי כל פליטת פה שיוצאת, הם מסתכלים עלייך כאילו הם הרגו את אמא שלך, והם ממש-ממש מצטערים. את יכול לומר להם, שאתה הרי מכיר אותם ואת סגנון הדיבור\הומור שלהם, לא מאתמול ולא משלשום- ואתה גם הומו לא מאתמול ולא משלשום, בין אם הם ידעו או לא ידעו, הקטע הוא שלפני חצי שנה, אם הם היו יורדים על מישהו באותה הדרך, דרך שככל הנראה אתה לא רואה לפוגעת או מעצבנת, אלא סתם צורת ביטוי (די עצובה, האמת היא, אבל נניח לזה כי זה סלנג רווח שאפילו לי מתפלק מפעם לפעם, לא שאני גאה בזה, אבל בואו לא נתחסד) ושזה סבבה מצידך, רק שיפסיקו להסתכל עלייך ולהתחיל ללכת על נייר אורז בסביבתך, אם הם שמוקים- היית עוזב אותם בלי קשר למילה המתפלקת הזו
. הנושא השני, היותר מסובך, דורש קצת מחקר והרבה מחשבה. מכיוון ואתה עדיין גר בבית הורייך ועדיין לא עצמאי או בוגר, ואינך יודע מה יחס ההורים שלך לנושא, הייתי מציע שתעצור את עצמך עד שתברר כמה פרטים קודם. בזמן הקרוב, אם יקרה משהו שהוא Gay-related ויופיע בחדשות, נסה לשוחח עם אמא או אבא שלך על הנושא, אתה יודע, ממש בשתיים-שלוש מילים, בשביל להבין לאיפה הם נוטים. אם הם מקבלים כאלה דברים, אם הם פתוחים.. -דברים שאפשר לצפות את כיוון הרוח לפי התנהגות רווחת בשלל דברים, יכולת קבלה וכדומה. איך אומרים את זה? יש המון שיטות. עשה מה שאתה מרגיש נוח איתו. לחלק יש בעיות להגיד את "ה"משפט עצמו, חלק מקצינים ומקווים שההורים יתחילו בשיחה, וחלק פשוט אומרים את זה. עדיף בזמן רגוע, שקט, אפשר לדבר עם שניהם יחד או עם אחד מהם ולקוות שהם יהיו אוהדים, או לפחות ניטרליים ולא יעשו לך את המוות -כי לצערנו יש הורים שכן. יש גם את אופציית הלהשאיר מכתב וכדומה, אבל לדעתי שיחה היא יותר טובה, עדיף אפילו פנים אל פנים מאשר משהו כמו טלפון כי זה נותן לך (זמן לברוח? להדוף מכות?
, בהומור כמובן<
?>) אפשרות להעריך תגובה ראשונית. עוד שאלות, הערות, הארות וכדומה- פשוט תשלח :) וברוך הבא, מקווה שתהנה פה.
 
תודה בנאדם ../images/Emo51.gif

אני מתכוון לקחת את הדברים לתשומת ליבי, ואולי אפילו ליישם אותם... בכל הנוגע לחברים אני אדבר איתם ואיישר את ההדורים (אופס, נפלטה לי מילה מהחרישה לפסיכומטרי...
). בקשר להורים.... אפילו לא חשבתי לספר להם במכתב או בטלפון, זה נראה לי מעשה פחדני משהו (סליחה אם פגעתי במי שעשה את זה בדרך הזו), נראה לי שאני אנסה קודם לחפש כמה רמזים לכיוון הכללי שהם הולכים אליו ולראות אם יש מצב עכשיו, או לחכות שאני אוכל לפרנס את עצמי או שאני אהיה באונ' או משהו כזה, אני חושב שהבנת את הרעיון... אוקיי, חייב לזוז עכשיו ממש תודה על התגובה, אייל
 
למעלה