אמנם קורות חיי הם מסלול יוצא דופן, ישיבה - נישואין - כוילל - צבא - גירושין (כי האשה יצאה בשאלה) - רכישת מקצוע (אוטדידקט)- יציאה בשאלה. אבל אני מניח שהתכונת לסיפור יציאתי בשאלה. ובכן הסיפור הוא : האם יש אלוהים ? לא אכפת לי האם אני צריך לקיים מצוות ? לא אכפת לי לא אכפת לי כי יש דברים יותר מענינים (ולכן יותר חשובים). בחיים שבהם זה היה אכפת לי זה יצר אצלי מתח נפשי תמידי - האם אני בסדר.. הרבה יותר נח לחיות בלי חשבון. יש דין ויש דיין ? לא אכפת לי. וימותו הקנאים
ואמן אמן שימותו הקנאים והכי אהבתי את זה שהתגרשת כי אישה שלך יצאה בשאלה ואתה יוצא בשאלה אחר כך אתה אוהב אותה? כי אם כן אפשר לסדר משהו אתה יודע בעעעעעעע - אני באמצע העבודה נא לקחת הכל בעירבון מוגבל - נוי.
אם כבר בסיפורים עסקינן. שאת כל המסלול שסיפרתי עליו עברתי מגיל 19 עד גיל 23. בהתחשב בכמות האירועים ובקיצוניות של כל אירוע. העובדה שכל זה קרה לי בתוך 4 שנים יוצקת משמעות נוספת לקורות אותי.. (איזה משמעות? לא יודע, תגידו לי אתם
זה לא היה בפורום הזה... נחמד לראות שמישהו קורא את ההודעות שלי גם מפרומים אחרים. חחח (על זה נאמר: "רבי אומר... הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה. דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים".)