היי אני חדשה.
אני חדשה, בפורום, לא בעניין החמות. אני ובעלי יצאנו 3 וחצי שנים לפני החתונה. מערכת היחסים שלי עם חמותי היתה מצויינת (לפי דעתי) עד חצי שנה לפני החתונה. אז היא נפלה עליי מהשמיים וטענה שאני מנצלת את בעלי - גרנו אצל אמא שלי אז והוא שילם את חשבון הטלפון הפרטי שלי... לא משנה... מאז עברו הרבה מים בירקון. אחרי הריב הע-נ-ק ההוא, שבו נאמרו דברים רעים עליי (שאני סכסכנית ועוד כאלה דברים). קבענו אני ובעלי (אז חברי) תאריך לחתונה. אחרי החתונה עברנו לגור אצל הוריו (יש להם יחידת דיור נפרדת) בחששות כבדים גם שלי וגם של חמותי אבל להפתעתי הרבה, הסתדרנו. לקראת הסוף כבר פחות - כי היא כל הזמן העירה לי הערות והרגשתי שאני נחנקת. עברנו לבית משלנו לפני כ-חודשיים, אני הייתי בחודש שמיני להריון. רהטנו את הבית באיקאה - כל מה שהבאנו הביתה, היא גם רצתה. היא קנתה שני מדפים מעופפים עכשיו כי גם לנו יש, מלחיה ופלפליה כמו שלנו היא גם קנתה, למרות שיש לה כבר 3 זוגות של מלח/פלפל... כל הזמן היא נוהגת להלל אותי לפני אמי ובכלל ואומרת שאני הרבה יותר נחמדה מכלתה הראשונה (אני כלתה השניה) ושכלתה הראשונה מרחיקה את הבן ועוד כל מיני דברים לא נחמדים עליה. היא מעבירה עליה ביקורת שלא בפניה על גידול התינוק ועוד כל מיני דברים כאלה... (מעניין מה היא אומרת עליי - ) עכשיו, לפני חודש ילדתי בשעה טובה. מאחר שילדתי בקיסרי מתוכנן (בגלל מצג עכוז) היא היתה בטוחה שאני אתרסק ואהיה חלשה ועל כן אמרה שהיא תבוא יום לפני שאחזור הביתה ותסדר קצת את הבית. חזרתי הביתה וחשכו עיני - שום סידור ושום דבר, אפילו אוכל במקרר לא היה. (בעלי היה איתי כל השבוע בבית החולים ולא יכול היה לבשל), באותו יום היא התקשרה ואמרה שאם אני רוצה היא תביא לי אוכל ובקשנו את האוכל והביאה - אין לי תלונות על זה. (אבל למה צריך לבקש?) אמי באה לעזור לי להתאקלם בבית מאחר שאני הייתי כולי שקועה בתינוקת. יום אחד, חמותי מתקשרת לפה ושואלת את אמי האם התינוקת לבושה מספיק ועוד מוסיפה "זה לא שאני לא סומכת עליכם"... (על ראש הגנב בוער הכובע).. מאז, הכול מתדרדר. אני כבר מתחילה לשנוא אותה. ביקשתי ממנה לא לעשות קולות לתינוקת, אלא לדבר אליה (למה צריך לעשות לה קולות כמו לכלב? היא הרי תינוקת), היא שמה עליי פס. אני לא מניקה (כי זה לא הסתדר לי) היא כל הזמן אומרת "את תמיד יכולה להניק", נסענו לאיקאה שבוע שעבר, היא אומרת "תשאירי את התינוקת פה, אני אשמור לכם עליה" למרות שהחלטנו שאנחנו יכולים להסתדר איתה באיקאה. אני אומרת שהתינוקת לא רעבה, היא תמיד תגיד שכן. אני אומרת שהם (חמי וחמותי) לא הבינו אותי נכון, היא תמיד תגיד שאני לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. מה עושים??? אם אני אריב איתה, כל הבית יהיה נגדי ובעלי יהיה תקוע באמצע. הוא אומר שהיא "דרמה קווין" ואין מה לעשות, צריך להסתדר. לא רוצה, היא גורמת לי להרגיש מטומטמת. אני לא מטומטמת.
אני חדשה, בפורום, לא בעניין החמות. אני ובעלי יצאנו 3 וחצי שנים לפני החתונה. מערכת היחסים שלי עם חמותי היתה מצויינת (לפי דעתי) עד חצי שנה לפני החתונה. אז היא נפלה עליי מהשמיים וטענה שאני מנצלת את בעלי - גרנו אצל אמא שלי אז והוא שילם את חשבון הטלפון הפרטי שלי... לא משנה... מאז עברו הרבה מים בירקון. אחרי הריב הע-נ-ק ההוא, שבו נאמרו דברים רעים עליי (שאני סכסכנית ועוד כאלה דברים). קבענו אני ובעלי (אז חברי) תאריך לחתונה. אחרי החתונה עברנו לגור אצל הוריו (יש להם יחידת דיור נפרדת) בחששות כבדים גם שלי וגם של חמותי אבל להפתעתי הרבה, הסתדרנו. לקראת הסוף כבר פחות - כי היא כל הזמן העירה לי הערות והרגשתי שאני נחנקת. עברנו לבית משלנו לפני כ-חודשיים, אני הייתי בחודש שמיני להריון. רהטנו את הבית באיקאה - כל מה שהבאנו הביתה, היא גם רצתה. היא קנתה שני מדפים מעופפים עכשיו כי גם לנו יש, מלחיה ופלפליה כמו שלנו היא גם קנתה, למרות שיש לה כבר 3 זוגות של מלח/פלפל... כל הזמן היא נוהגת להלל אותי לפני אמי ובכלל ואומרת שאני הרבה יותר נחמדה מכלתה הראשונה (אני כלתה השניה) ושכלתה הראשונה מרחיקה את הבן ועוד כל מיני דברים לא נחמדים עליה. היא מעבירה עליה ביקורת שלא בפניה על גידול התינוק ועוד כל מיני דברים כאלה... (מעניין מה היא אומרת עליי - ) עכשיו, לפני חודש ילדתי בשעה טובה. מאחר שילדתי בקיסרי מתוכנן (בגלל מצג עכוז) היא היתה בטוחה שאני אתרסק ואהיה חלשה ועל כן אמרה שהיא תבוא יום לפני שאחזור הביתה ותסדר קצת את הבית. חזרתי הביתה וחשכו עיני - שום סידור ושום דבר, אפילו אוכל במקרר לא היה. (בעלי היה איתי כל השבוע בבית החולים ולא יכול היה לבשל), באותו יום היא התקשרה ואמרה שאם אני רוצה היא תביא לי אוכל ובקשנו את האוכל והביאה - אין לי תלונות על זה. (אבל למה צריך לבקש?) אמי באה לעזור לי להתאקלם בבית מאחר שאני הייתי כולי שקועה בתינוקת. יום אחד, חמותי מתקשרת לפה ושואלת את אמי האם התינוקת לבושה מספיק ועוד מוסיפה "זה לא שאני לא סומכת עליכם"... (על ראש הגנב בוער הכובע).. מאז, הכול מתדרדר. אני כבר מתחילה לשנוא אותה. ביקשתי ממנה לא לעשות קולות לתינוקת, אלא לדבר אליה (למה צריך לעשות לה קולות כמו לכלב? היא הרי תינוקת), היא שמה עליי פס. אני לא מניקה (כי זה לא הסתדר לי) היא כל הזמן אומרת "את תמיד יכולה להניק", נסענו לאיקאה שבוע שעבר, היא אומרת "תשאירי את התינוקת פה, אני אשמור לכם עליה" למרות שהחלטנו שאנחנו יכולים להסתדר איתה באיקאה. אני אומרת שהתינוקת לא רעבה, היא תמיד תגיד שכן. אני אומרת שהם (חמי וחמותי) לא הבינו אותי נכון, היא תמיד תגיד שאני לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. מה עושים??? אם אני אריב איתה, כל הבית יהיה נגדי ובעלי יהיה תקוע באמצע. הוא אומר שהיא "דרמה קווין" ואין מה לעשות, צריך להסתדר. לא רוצה, היא גורמת לי להרגיש מטומטמת. אני לא מטומטמת.