איך גיליתי?
עם הזמן. תראי, מבחינתי ההנאה בסקס היא קודם כל לרות את בן זוגי נהנה. למרות שהייתי "קרה", עדיין עשיתי שמיניות באוויר כדי לענג, לספק ולהגשים את כל הפנטזיות הכי פרועות שלו. אבל מבפנים הייתי קרה. זה לא בער בי. לא הרגשתי תשוקה. ואני רוצה. אני רוצה להרגיש תשוקה. אני רוצה שיהיו לי רגעים שאני אסתכל עליו וארטיב. שיבוא לי לקרוע ממנו את הבגדים. כמו שבא לי לעשות את זה לאחרים. ברור לי שזה לא יהיה ככה כל הזמן. וברור לי שגם אם אני אמצא את הגבר הכי מושך בעולם בעיניי, אחרי שנחייה זמן מסוים ביחד המשיכה תדעך, אבל לפחות לא תיעלם. כאן אני מתארת מצב שבו בעלי ואני הולכים לספא רומנטי ביותר, שבו נמצאים רק אני והוא. המקום נוטף סקס. ג'קוזי, יין, כיבוד, מוזיקה, ספות רכות עטופות בבד סאטן. הוא - מוכן לפעולה כבר על מפתן הדלת. ואני - לא בא לי!! פשוט לא בא. לא נהייתי אפילו טיפה חרמנית. כלום. נאדא. אפס. זה תקין?