היי.. אני חדשה כאן..

[numb77]

היי.. אני חדשה כאן..

בכל אופן, אני נראה לי מכורה ללחפש מחלות נפשיות באינטרנט... (וגם מחלות רגילות).. בעיקרון, אני מאובחנת כבעלת OCD אבל אני חושבת שיש לי עוד דברים.. (דיכאון, חרדות, מאניה-דיפרסיה, וניתוק שנראה לי שקוראים לזה דה- פרסונליזציה)... אני בטיפול פסיכולוגי והפסיכולוגית מדברת איתי בינתיים רק על ה OCD ואני מנסה להסביר לה שיש עוד דברים שמפריעים לי מאוד... אה, ואולי אני ממציאה בכלל שיש לי משהו.. אני לא יודעת. זה מסובך כל כך. זה מוזר אבל אני יהיה ממש בדיכאון אם יגידו לי שאין לי כלום כי אז אני לא ירגיש מיוחדת בכלל. אני מרגישה שמחלות נפשיות זה חלק מהדרך חיים שלי כבר ושזה חלק מהיחודיות שלי. אני חייבת לדעת מה יש לי. אני פשוט משתגעת שאני לא יודעת עד הסוף. אני חושבת על זה כל הזמן... ועוד משהו- אני רוצה לדעת לגבי אשפוז. אני יכולה לאשפז את עצמי במקרים מסוימים או שזה רק אם יש לי הפנייה מפסיכיאטר? ויש לי גם מרשם לכדורים אבל אני לא יודעת לבלוע, כך שזה מגריע את המצב יותר.. תודה.

 

[יעל ניסן]

אדם

שחייב שממש לדעת מה יש לו מבחינה רפואית, הולך לרופא. אבחון עצמי באינטרנט ושאלה בפורום היכן שלא מכירים אותך לא מקדם אותך ואת התובנות שלך. גשי לפסיכיאטר.

 

[Tom Aras]

היי ../images/Emo13.gif

קודם כל אני חייב להגיד לך שאני ממש מזדהה איתך, ואני מרגיש כאילו כתבת בשמי... גם לי היה "תחביב" לחפש מחלות נפשיות באינטרנט, אבל לדעתי זה לא קורה סתם. זה בגלל שהרגשתי שאני לא שלם עם עצמי במצב הנוכחי, שמשהו לא מסתדר, ש"זה לא זה", וגם אם יאבחנו אותי רק כ"משבר גיל ההתבגרות" אז זה פשוט לשקר לעצמי ולא לסתום את כל החורים שנפתחו בי. במקרה שלי, רוב האבחונים שלי דרך האינטרנט היו נכונים (סכיזופרניה, OCD, וחרדה חברתית) אבל אני ממליץ לך באמת לגשת לפסיכיאטרית ופשוט לספר לה הכל: שאת מרגישה שיש דברים שאנשים לא רואים, שאת רוצה שיאבחנו את כל הדברים הנסתרים האלה, שקשה לך לדבר עם הפסיכולוגית על דברים שהם לא OCD וכו'. ככה היא גם תתן לך את הכדורים המתאימים וגם תרגישי הקלה שסוף סוף הדברים מסתדרים. לגבי אשפוזים- את יכולה לאשפז את עצמך גם בלי הפנייה. ולגבי כדורים- טוב, לי אין בעיה בלבלוע כדורים אבל אני מניח שאם תתאמני זה כבר "יחליק" לך בגרון

.

 

[numb77]

טום>>

היי תודה. אבל איך אני יכולה לאשפז את עצמי? אני מרגישה שממש מתאים להתאשפז כי אין לי כוחות להתמודד עם עצמי וגם כי אני משתגעת וכלום לא יכול לעזור לי כבר.. ובהקשר לכדורים- זה פריזמה ואני מנסה לבלוע ואני לא מצליחה.. וכשדיברתי עם הפסיכולוגית על אישפוז היא אמרה שאני בשפיות מספיק כדי לחיות ברגיל בלי אישפוז .. (אה, שכחתי להגיד, הייתי רק 2 פגישות אצלה.. אני הלכתי אליה כי הפסיכיאטרית הפנתה אותי למרפאת חרדה. וגם לא נראה לי שהפסיכיאטרית הבינה אותי עד הסוף. וזה כל כך מעצבן שצריך להסביר את עצמך בלי שאפחד יבין!!!) תודה.

 

[Tom Aras]

הנה התשובות:

את הולכת לבית החולים, מדברת עם הפקידה בקבלה, ומחכה קצת. אחרי זה מגיע אלייך אדם ומדבר איתך, שואל אותך שאלות ("למה את רוצה להתאשפז", "האם את אובדנית", "ספרי לי על הבעיות שלך") ובודק האם להכניס אותך למיון או לא. ברגע שאת במיון את כבר מקבלת בגדים של הבית חולים (ממש כמו בבי"ח רגיל), יש לך חדר וזהו. אני הלכתי יחד עם אמא שלי ככה שהרגשתי שהכל בשליטה, אני ממליץ לך גם ללכת עם אחד ההורים, זה קצת קשה וצריך אומץ, אבל זה ישתלם לך כי זה ישקם אותך להיות אדם חדש. בקשר לבית חולים- אני ממליץ לך על "שלוותה". יש שם את מחלקת הנוער הכי טובה באיזור מבחינת "בילוי שעות הפנאי" (יש שם בית ספר, ריפוי בעיסוק, וכו' וכו'). אני ממש מבין אותך שאת צריכה להסביר בלי שאף אחד יבין... והפסיכולוגית חוצפנית, מה זה "את בשפיות מספיק"?! גם אני הייתי שפוי מספיק בשביל הבית חולים! בית חולים זה לא רק לאנשים לא שפויים, זה לאנשים שמרגישים שצריכים את זה. אני חושב שבית החולים נועד בעיקר לאנשים עם נטיות אובדניות, זה המקום שמספק הגנה. בקיצור, אני ממליץ לך קודם כל לדבר שוב עם הפסיכולוגית על זה ולחשוב, ובמידה שתרצי תדברי עם ההורים שלך על זה. ואם תרצי עוד לדבר אני במסרים.

 

[ים של דמעות180]

אני גם רציתי להתאשפז

כי אין לי כוח לכלום ורע לי מאוד ונמאס לי מאוד מזה והרבה פעמים אני רוצה למות אבל אני לא יודעת שיתנו לי שם כדורים ולכדורים יש הרבה תופעות לוואי אבל לפחות יש שם פסיכולוגים ועזרה מהצד הזה אז יש משהו טוב.

 

[numb77]

...

אני לא יודעת אם אפשר להגיד שיש לי נטיות אובדניות, אבל אני בהחלט חושבת על מוות כל יום כמעט. אני לא ניסיתי להתאבד ממש.. אני חותכת את עצמי (אבל לא חתכים עמוקים כי אין לי מספיק אומץ. הלוואי שהיה..) וגם פעם אחת ניסיתי בערך להטביע את עצמי במקלחת אבל לא היה לי אומץ להשאיר את הראש הרבה זמן.. אני מפחדת להתאבד כי אני מפחדת מהמוות. אני חולמת הרבה על מוות. אבל אני חושבת שהכל עניין של זמן. כשהפחד יחלוף החיים שלי גם עלולים להסתיים.

 

[ROCTY]

כמו שאמרו כאן

עדיף שתלכי לפסיכיאטר שיאבחן אותך ולא שאת תשימי על עצמך תוויות לפי מה שאת מסיקה במידע על מחלות נפש..